פוסט פריקה… 07.10 יום ארור בעל שלי הלב שלי גדלנו יחד הייתה איתי בכל כאב בכל שמחה בכל מקום ובכל זמן שבעולם הלב שלי נישרף איך קמים … איך מגדלים ילד לבד בעולם ללא אבא איך מספרים לו כשיגדל הבור שיש לי בלב כנראה לעולם לא יתרפא שוב ושום דבר לא יוכל למלא אותו מחדש ללכת כל לילה לישון בלי לעצום באמת עין … מרוב שהדמעות חונקות את הגרון בלי חשק לאכול או לשתות והראש מוצף באם הייתי מונעת או עוצרת אותך מללכת ואם שלעולם לא יחזירו אותו אלי מועקה שלא עוזבת אני מצטערת מצטערת שלא הייתי שם איתך מצטערת שלא נתתי לך את הנשיקה האחרונה או החיבוק האחרון אני אוהבת אותך ומקווה שטוב לך שם למעלה קשה לי להחזיק את הילד מבלי שהמחשבה אליו עולה לראש מה היה עושה עכשיו עם היה פה לא מסוגלת להסתכל אליו מרגישה אשמה שלא לדבר על החודש הראשון שאמא שלי הייתה מטפלת בו במקומי כי אני ? שבר כלי לא יוצאת מהמיטה לא מצליחה לאכול או לשתות והבית הבית מפורק ללא תפקוד והדמעות חונקות בכל צעד ונסיון להמשיך למה אני ה׳ למה בחרת בי להתמודד עם הכאב הזה איך קמים