אמא בנות אני לא יודעת מה לעשות אני בהריון בסיכון אחרי שלוש הפלות רצופות ועכשיו הכתר הזמני בשן מתנדנד אני יכולה מחר ללכת לעשות טיפול או להשאיר את זה ככה מפחדת שהכתר יפול. אני שבוע שבע פלוס שש מחר

שמתי לב עכשיו שהאצבע של הילדה שלי נפוחה יש למישהי מושג מה זה יכול להיות?

הבת שלי בת 1.8 קמה משינה ממש בוכה וצורחת די דיי והיא לא רוצה שאגע בה מצביעה על הבקבוק מים ומבקשת מים וכשמביאה לה מים מעיפה את הבקבוק!! וככה כמה דקות ארוכות של בכי בסוף לקחתי אותה לסלון להרגע ואיכשהו נרגעה ממש מלחיץ אותי, מה זה יכול להיות?

מתי נגמר השם אחרי לידה??

גם אתן הדבר הראשון שאתן עושות כשאתן קמות בבוקר זה לנסות להרגיש תנועות?😂😂

פוחדתתת על התינוק שלי חייבת שתרגיעו אותי! אתמול עשינו ברית לבן הראשון הקטן והאהוב שלנו, אחרי שהמוהל חתך לו הוא עטף אותו למטה בחיתול בד בצורה כזו שהרגליים לא יוכלו לזוז ואמר להשאיר ככה ולא לפתוח גם אם הוא עושה קקי ושבעוד כ3 שעות הוא יבוא אלינו לבית ויראה לנו איך מחליפים לו והכל.. (חייבת לציין שהתינוק היה ממש רגוע וישן חזק אחרי שחתכו לו) בסוף האירוע התארגנו לנסוע הביתה בעלי ואחותי הכניסו את הקטני למושב בטיחות שלו, ובזמן הזה מסתבר שהם פתחו קצת את החיתול בד כדי שיוכלו לחגור אותו.. ואז התחילה נסיעת האימים!! התינוקי לא הפסיק לבכות ולצרוח את חייו!!!! לא הפסיק להזיז את הרגליים ולבכות שמתי לו מוצץ והמשיך לבכות, למרות שבדרך כלל מוצץ מרגיע אותו ידעתי ישר שהוא בוכה כי כואב לו! הנסיעה ערכה משהו כמו חצי שעה. חצי שעה של כאבב לתינוקי המסכן שלי! ניסיתי לעטוף אותו בחזרה עם החיתול בד אבל כמובן שללא הצלחה כי הרגליים לא הפסיקו לזוז (כל החרדות האלה על התינוק שלי שבזמן הנסיעה אנחנו גם רואים יירוטים בשמיים) רק ברבע שעה האחרונה חשבתי על רעיון של להחזיק לו את הרגליים עם הידיים שלא יזוזו וזה הדבר שהביא לו טיפה נחת עד שהגענו! תקשיבו מאז הנסיעה הזו אני מפחדת להרים אותו שחלילה לא יכאב לו ויתחיל לבכות אני יודעת שכולם עוברים את זה אבל בבקשה תרגיעו אותי אני חדשה בזה! בקושי ישנתי בלילה רק מהמחשבה על הכאב שלו. למרות שהוא ישן כמו ילד טוב (כנראה כי היה מותש מהיום הטראומטי שעבר) אחרי כמה זמן האיבר מחלים להם?! אחרי כמה זמן חזרתן להתנהל איתם רגיל? אני היום אמורה לקלח אותו ואני בחרדות מטורפות! מרגישה שעכשיו אני רואה את מסורת ברית המילה באור שונה לגמריי.. כולם אומרים לי ״איזה יפה ואיזה מרגש היה״ והדבר היחיד שאני חושבת עליו זה על הבכי והכאב שהבן שלי עבר בנסיעה בגלל הדבר הזה