סתם בא לי לפרוק.. לפני שבועיים גיליתי שאני בהריון שחיכינו לו שנה! אבל מהרגע הראשון שהתבשרתי בו הייתי חצי שמחה חצי עצובה כי בתוך תוכי הרגשתי שמשהו לא תקין.. זה שקיבלתי את ההריון הזה אחרי שנה הרגיש לי ״מהר״ מידי ושמשהו לא תקין! ותחושותיי לא טעו! לפני יומיים התחיל לי דימום הלכתי לרופא נשים שאמר שהשק ריק ואין עובר,משמע מהתחלה לא התפתח כלום. קיבלתי את זה בסדר והייתי סבבה אמרתי עדיף בהתחלה מאשר יותר מאוחר ובלה בלה בלה והיום פשוט קמתי באבל גדול!!!! אני לא מצליחה לתפקד עם הילדים אני בדיכאון כבד! ולא בא לי לשתף את בעלי כי גם ככה הוא קיבל את זה קשה! וחוץ מבעלי אמא שלי ואחותי ידעו ולאמא שלי יש יום הולדת ולא בא לי לבאס אותה עם הבאסה שלי ואני מרוסקת! כל הריון שלי לוקח לנו כמה שנים להקלט ועד שזה הגיע זה לא קיים! ורק המחשבה שזה יקח שוב המון זמן עכשיו יותר מדכא אותי.. קיצר רק רציתי לפרוק😢😢😢