יש פה מישי שבעלה מגוייס מה7.10 והוא נלחם בעזה? מרגישה שבעלי מתחיל לאבד את זה.. אני בקשר עם מטפלת רגשית לדעת איך להתנהל איתו וזה קשוח היא אומרת לי לא לשכנע אותו להשתחרר מהמילואים… מצד אחד מסכימה איתה יש לי חברה שבעלה בדיכאון קשה כי היא חייבה אותו להשתחרר כי הוא עם מצפון קשה וחברים שהוא נלחם איתם נהרגו וזה רק מוסיף לו על הטראומה.. ומצד שני מתחילה להרגיש השפעות לא טובות.. (בעלי היה בשיא הלחימות ב7.10 טיהר יישובים והוא גם חובש אז ראה זוועות) בקיצור למישי יש הצעה? הבנתי שזה לא טוב בשבילם עכשיו פסיכולוג כדי שלא יתחילו להציף להם תוך כדי המלחמה שלא יחטפו פוסט טראומה באמצע עזה.. או מישי שמכירה טיפול שיכול לעזור לכרגע? לא בהכרח פסיכולוג? משהו שיעשה טוב לנפש…
דתיות ונהנותדתיות ונהנות
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בינואר 2024 בשעה 03:42
חיבוק🫂
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בינואר 2024 בשעה 12:24
באותו הסרט , הזמן ירפא את הכל אין מה לעשות חוץ מלדחוף לטיפול פסיכולוגי וכמה שיותר מהר ככה הטיפול יהיה יותר יעיל לטווח הארוך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בינואר 2024 בשעה 20:53
ברור שאני דוחפת לאיחול פסיכולוגי.. כרגע הבנתי שזה לא בריא.. בעלי עדיין בלחימה אינטנסיבית בעזה.. אמרו לי שצריך לגשת לפסיכולוג רק אחר כך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בינואר 2024 בשעה 20:59
אני לא יודעת מה בריא לא בריא מה שאני יודעת שככה או ככה בריא להישאר במצב הזה זה פשוט לא. אני דחפתי שישתחרר מהפן הנפשי שידבר עם קב"ן והוא אובחן עם פוסט טראומה . אני באתי אליו ממבט של אתה לא יכול להילחם במצב שהנפש לא מאפשרת לך אתה תפגע בך ובחברים לנשק. אני פשוט כבר לא יכולתי להכיל יותר את הכל שהוא מגיע מרוקן לא מתקשר פשוט זה שבר אותי כל פעם מחדש . עדיין בתוך החרא וזה משהו שימשך עוד הרבה זמן אין לי תקווה או משהו מנחם להגיד לך רק מקווה שהזמן ירפא את הכל ונקווה שאלוהים יעזור לנו לעזור להם ולהוציא אותם מזה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

כל כך מתוסכלת מהזוגיות שלי בזמן האחרון. בעלי באמת מקסים, ודואג לי לכל מב שאני צריכה אפילו שאנחנו במצב על הפנים כלכלית תמיד דואג שיהיה לי טוב ושאני ארגיש נינוחה (חשוב לציין שאני בהריון חודש 9) אנחנו עוברים תקופה מאוד לא קלה כרגע בינינו שממש גרם לי לאבד הרבה מהאימון שהיה לי ולאט לאט עובדת על לחזור לאיפה שהיינו פעם אבל מרגישה שבעלי לא מרגיש כמוני, כי הוא חושב שבגלל שסלחתי לו אז הכל בסדר בינינו. בקיצור עכשיו התפרקתי לגמרי כי הראתי לו סרטון בטיקטוק של מישהו שעשה "ערב סרט" לאישתו שבהריון ואמרתי "וואי זה נראה ממש כיף" והוא אמר "אוקיי" כזה באדישות. ואז ממש התחלתי ממש לבכות כי הוא לא עושה לי שום דבר רומנטי וקשה לי מאוד עם זה כי כל פעם שהוא מכין לי ארוחת ערב זה בגלל שאני אמרתי לו שאין לי כוח ואני עצבנית ושכואב לי פיזית ושהוא יכין. וכל מתנה שהוא קונה אני צריכה להסביר לו מה אני רוצה ולהזכיר לו מה אני אוהבת ומה לא ומרגיש לי שהוא בכלל לא מנסה להכיר אותי אפילו שאנחנו ביחד 4 שנים כבר ונשואים 2. כאילו זה לא מעניין אותו בכלל. אני עם סימפיזיוליזיס וכל הזמן כואב לי ומשתדלת לא להטריח אותו כי אני יודעת שקשה לו עם זה שהוא רואה שאני סובלת ולא יכול לעשות כלום ובכל זאת הוא דואג לשאול אותי אם אני בסדר אם אני צריכה משהו "עוד כרית"? "מסאז'"? "מים"? ובכל זאת יוצא לי כל הזמן "וואי כואב לי" או "איזה כאבים" אז הוא בוודאות יודע שזה מה שעובר עליי ובכל זאת הציע ללכת לים או ללכת לפארק או משהו כזה. (הוא גם יודע שאני לא יכולה ללכת הרבה כי פיזית כואב לי) אני כבר לא יודעת מה לעשות. איך חיים בזוגיות שאני חייבת להביא את כל הרומנטיקה ומרגיש לי שהוא לא היה עושה שום דבר רומנטי אם אני לא הייתי מבקשת ממנו.
זוגיותזוגיות
💬3 תגובות👍2 לייקים