טוב אני חייבת לפרוק פליז מתחננת לא לשפוט, אין טעם. רק רוצה לפרוק אני אחרי תקופה קשה מאד פיזית ונפשית בלי קשר למלחמה הזו בחוץ. יש לי ילדה מהממת ומדהימה, חכמה ברמות! בת שנתיים. הכל בסדר מבחינת הכל,זוגיות והילדה והכל. אבל יש פעמים שכל כך קשה איתה וכמה שאני מנסה להיות סבלנית אין זה פשוט קשה. מרגיש שהיא עושה דווקא כשאני מבקשת ממנה לאסוף משחקים שהיא מפזרת בכוונה,והיא עושה פרצופים קשים כל כך של דווקא. היה שלב היום שלקחתי לה משחק ואמרתי לה אני מבקשת שתאספי הכל ואז תמשיכי לשחק והיא פשוט נתנה לי סטירה, ומאינסטינקט החזרתי לה ביד, במטרה "לחנך" וזה קרה כבר כמה פעמים . לא עשיתי את זה במטרה שיכאב חלילה אלא כדי לנסות להסביר שלא מרביצים לאמא לא משנה כמה את כועסת, וואלה יוצא עקום כי להסביר לה שלא להרביץ ולהרביץ לה חזרה זה ממש לא הפתרון וממש לא ככה מלמדים. וזה עצוב לי כי זה קרה כמה פעמים לא בתדירות גבוה אלא אם היא עשתה משהו ממש קיצוני ומסוכן ונגיד ניסיתי להזיז את היד אז יצא בכוח. והיום הפרצוף הכל כך עצוב שהיא עשתה והבכי הנפגע שלה שבר לי את הלב שפשוט התחלתי לרעוד על מה שעשיתי ופשוט חיבקתי אותה כמה דקות ולא שיחררתי. והבעייה שזה פשוט אינסטינקט שאני לא מצליחה לעבוד עליו! וזה שובר לי את הלב לראות אותה ישנה עכשיו עם פרצוף תמים ומתוק של מלאך היא פשוט נשמה וכל העולם שלי הדבר הזה. אבל אני פשוט שבורה מזה. זה לא פוסט שנועד לשפוט, אני בת אדם, ומאמינה שזה עלול לקרות לכל אחד.. אבל אם אולי למישהי זה קרה ומה היא עשתה כדי לעבוד על עצמה להפסיק.. מדגישה,זה לא כואב אני דיי עושה בעדינות אבל עדיין זה לא צריך לקרות כמובן,והיא בעיקר נעלבת ולא כאובה 💔