שונאת אנשים. שונאת את החוסר טאקט, את הביקורתיות, את החטטנות. בגלל זה מעדיפה להיות לבד, עם עצמי. כמה שפחות להמצא עם אנשים. מצד שני גם משתעממת. כן הייתי רוצה חיי חברה אבל הרבה פעמים נפגעת/מתאכזבת/ כועסת עד שמוותרת מלהיות איתם. ופשוט מעדיפה להיות עם עצמי. מרגישה שככה לא ממצה את החיים שלי כי הכל אני פועלת על פי אנשים שיראו אותי, די רוצה להיות שקופה לפעמים, שלא יראו אותי. מה דפוק בי??!