משתמשת פורטי7 בינואר 2024 בשעה 22:43
שבוע 24+4.שיליה אחורית הריון ראשון.
הריון ראשון וכמובן לכולן יש חרדות והכל אבל עם כל יום שעובר וכל שבוע שעובר אני קולטת שאני אוכלת יותר תסביכים עם עצמי,אם בהתחלה ההריון עבר עליי ממש ממש קשה וסבלתי מכל שנייה ורק אמרתי הלוואי שכבר הייתי קרובה ללדת או יולדת כבר עכשיו אני מגיעה למצבים שלרוב אני פשוט שוכבת במיטה ורואה ומרגישה אותה בועטת בי ומתרגשת ונהיית עצובה שאשכרה זה הולך להיגמר והיא צריכה לצאת לעולם,כאילו ההריון עדיין קשה ואפילו יותר ממה שהיה בהתחלה אבל פשוט למדתי לחיות עם זה ולהסתכל ולהתרכז בדברים אחרים אז כבר לא אכפת לי מהקושי ועכשיו אני על בסיס יום יומי בהתחרפנות שמצד אחד לא באלי שהיא תצא כי אני אוהבת שהיא ככה בתוכי ובועטת בי ושיש לי בטן הריונית והכל ומצד שני עדיין רוצה כבר ללדת כי גם מרגיש שכל פעם מחדש בבדיקות וביום יום קורה משהו חדש שבוחן את הסבלנות שלי ואת האמונה שלי כי גם יש דברים שרופאים מלחיצים או שפשוט דברים שאת לא יכולה לשלוט עליהם ואת רק רוצה שהיא תצא כדי שתוכלי להגן עליה ולהיות איתה למרות שאני מפחדת להיות אמא חרא.
זה רק אני או שגם לכן יש כאלה משברים פשוט משום מקום באמצע היום ולפעמים ימים שלמים של סוגשל דיכאון שהכל קשה ואולי בכלל תהיו אמהות חרא וכאלה?
מדברים על הכל
💬4 תגובות👍1 לייקים
