הריון שני, שבוע 17 לפני יומיים התעצבנתי כל-כך בעינייני עבודה - שהתחילו לי כאבי ראש, לקראת הערב לקחתי אקמול זה נחלש אך לא עבר לגמרי, אתמול הייתי עם כאבי ראש והתעלמתי מהם (כמה שאפשר). היום קמתי בבוקר וזה חזק יותר! למישהי קרה? אני מפחדת לקחת שוב כדור.

לבנות החילוניות בעיקר( כי מניחה שלדתיות אין דבר כזה) הבת שלי בת 3.5 לפעמים אני עסוקה ובעלי האבא שלה מנגב לה האם יש בזה בעיה לדעתכם או לא? זה האבא שלה לא מבינה מה הבעיה בזה

שבוע 19 מתחילת ההריון עליתי 3 קילו, זה לא קצת מידי? גם מרגיש לי שהבטן קטנה יחסית ואני בהריון שני

נראה לי שאני מתחילה לסבול מדיכאון כזה אמיתי לא סלנג של דיכאון. אני בהריון, פחות מתאים לי כרגע לדבר על זה עם פסיכולוג, יש כדורים שמותרים בהריון ומטפלים בדיכאון? כמובן שדרך הרופא, פשוט רוצה לדעת בכלל אם יש למה לפנות

ערב טוב, אשמח לדעת מה אתן שואלות את הסייעטת במעון כדי לקבל כמה שיותר מידע על הילד/ה שלכם? אני שואלת איך עבר עליה היום/איך היה היום? אכלה? ומרגיש לי שהתשובות הן כלליות מידי ולא מפרטות. מצד אחד הילדה שלי פרק זמן ארוך כ"כ במסגרת ותשובה ככ קצרה לא מספקת מצד שני לא רוצה להציק ולחפור יותר מידי. דעתך בנושא?

היי בנות רוצה לשפוך את הלב. מאז שהילדים נולדו הקדשתי את כל החיים בשבילהם. כמעט כל הגידול שלהם היה עליי. וויתרתי על מקצוע שלמדתי כדי לעבוד בעבודות שיתאימו לי לגדל אותם לבד. כמובן השכר בהתאם. עשיתי כמעט הכל לבד בעלי לא היה עוזר בכלום רק אחרי הילד השלישי הוא קצת התחיל לעזור אבל עדיין 80 אחוז עליי. ועוד דרש ממני לעבוד משרה מלאה ורב איתי למה אני לא מכניסה מספיק כסף. גורם לי ללחצים נפשיים וסטרס כי קשה להתמודד לבד עם כל הילדים ודרישה למשרה מלאה ועוד לכל המסביב. אז נכון לפעמים הייתי חסרת סבלנות לילדים. אבל פתאום אני מגלה שהם אמרו לאבא שלהם למה אמא צועקת כל היום וזה שבר אותי. שאנחנו רבים הוא מקטין אותי לידם. הם מושפעים ממנו ומעתיקים את ההתנהגות שלו. אף אחד לא מעריך אותי בבית הזה היום קיבלתי את הכאפה שלי . עשיתי טעות, הייתי צריכה לדאוג אך ורק לעצמי. לציפורניים אני לא הולכת כי אין לי זמן פנוי. אבא שלהם מתאמן בחדר כןשר דואג לעצמו יש לו זמן פנוי. ואני כל היום סביבם וזאת התודה שלהם.