אני בהלם שאני כותבת את זה, כי עברתי כל כך הרבה בחיים ואף פעם לא התבטאתי ככה. אבל יש לי מחשבות על פגיעה בעצמי. אני לא מסכנה והחיים שלי בסדר אני פשוט מרגישה צורך בלהיעלם בזמן האחרון. אני בהריון שבוע 39+2 עברתי דירה לא מזמן, אני בלי מנוחה, אני בלחץ איום ונורא כל הזמן צריכה להיות בפעולה, להעביר דברים, לנקות לדאוג לקניות, אוכל לבעלי ותפקוד שותף של הבית. כל פעם נוחת עלינו איזה קנס כספי מרשים, לא באמת קנס אבל דברים שעולים ים..רכב דירה עניינים, כבר תקופה שלא יצאתי עם בעלי סתם להתאוורר לנקות את הראש, מתביישת לבקש ממנו שנצא למסעדה, בקושי שוכבים, אין זמן, הוא עובד כמו חמור, אני סטודנטית, לא מתחשבים בי למרות המצב, אז אני פשוט מרגישה לחץ ומתחים בלי סוף אני מלאה פחדים, איך נסתדר? כל פעם צריך עוד כסף, עוד עבודה, עוד לנקות אין לי כוחות ומוצאת את עצמי בין מעשה למעשה חושבת על להיעלם, ושאולי זה יכל להיות נחמד לא רוצה לשתף את בעלי, זה יישבור אותו