ואיייייי כמה עצבים עוברים לי בגוף וההורמונים מאוד לא תורמים לעניין,למה אבל למה כשאת אמא בפעם הראשונה כל מה שקשור לתינוק זה כלכך כלכך קשהההה,מילא התופעות לוואי של ההריון איתם התחלתי להתסדר ופשוט אומרת יאללה יעבור לא אכפת ומתרכזת בחלקים החיוביים אבל ברגע שצריך לבחור משהו לתינוק עצבים של השמחות אי אפשר להבין כלוםםם,אין לי חברות להתייעץ איתן אין לי אף רחד והכל פשוט כמו ג'יבריש אחד גדול ומרגיש ש90% מהדברים לא באמת שימושיים אבל רק אלוהים יודע אם זה באמת כזה קריטי או לא כי את לא היית אף פעם אמא ואת יושבת ושוברת את הראש שעות כל חבילות לידה,ערכות לידה,עגלות וכל דבר אפשרי!! איך לעזאל אני אמורה לבחור עגלה הכל נראה לי נוח והכל נראה לי בטיחותי וטוב אבל מצד שני חרדות שאולי זה סתם מרגיש ככה ואף עגלה לא באמת בטוחה ואת סתם תבזבזי כסף כל משהו שהוא לא שווה.ומה זה כל הדברים האלה גם כן סטרליזטור חשמלי,רפידות הנקה,מתי לעזאעל אני אמורה לקנות את המובייל ומשטח פעילות אם בכלל שווה להשקיע בזה כסף,מה לגבי טרמפולינה או אוניברסיטה ששניהם מבחינתי נראים בדיוק אחד לאחד ולא מבינה מה ההבדל ואם גם זה מיותר או שצריך.או שראיתי מעמד כזה לייבוש בקבוקים מה לעזאעל אני צריכה אותו הוא באמת נחוץ?למה לא יכולה פשוט לשטוף בקבוק ולהפוך אותו ולשים בצד כמו שעושים עם כוסות בכיור?ואיזה משאבה עדיף בכלל חשמלית או ידנית כי לפי חלק מהאתרים בידנית רשום כל הזמן מוצר חם וכל מיני שטויות כאלה.או בכלל איזה צעצועים בכלל קונים שיהיה להם מהרגע של הלידה וכמה חודשים קדימה יש טעם בכלל לקנות בהתחשב בזה שהם אוכלים וישנים רוב הזמן בעיקר בחודשיים הראשונים או שפשוט כל צעצוע שהוא רך ונעים ואולי עושה קצת רעש מספיק טוב.או העניין עם השמיכה לתינוק שבכלל הלחיצו אותי בטרוף לגבי העניין הזה,חייב שמיכה לא חייב שמיכה עכשיו חורף ואמורה ללדת באפריל אז עדיין יהיה קריר(לי לפחות תמיד קר בחודשים האלה רק ביוני מתחיל להיות לי חמים וגם זה לא תמיד) ואם כן איך בוחרים שמיכה מתי שמים אותה כי בשינה הבנתי שזה מסוכן,ואני בעיקרון ישנה תמיד עם מזגן על חום כי סובלת ממש מקור אז אולי בכלל לא צריך יהיה מיליון שכבות בתוך הבית רק לבחוץ כשנצא להסתובב וזה וגם זה התינוק נמצא בעגלה ואם אמורה לשים עליו שתי שכבות מינימום והוא בתוך עגלה שזה דבר דיי סגור עדיין צריך שמיכה? המוח שלי פשוט מתפוצץ מעצבים,ואפילו אם אעזוב את המחירים המטורפים פה בארץ אני מבינה שכל העצבים שלי זה פשוט בא מחרדות שלא אהיה מספיק טובה ואקנה משהו שהוא לא טוב והבייבי שלי סתם תסבול בגלל שאמא שלה מטומטמת ולא יודעת לדאוג לה וזה פשוט מטריף אותי ומוציא אותי מדעתי ברמה שאני כבר עם דמעות בעיניים מרוב כל ההורמונים והעצבים. זהו פרקתי את מה שעל נפשי.תושה וסליחה על החפירה.