סיפור הלידה שלי🧸💙 שבוע 38+1 : מגיעה למיון איכילוב בעקבות הפניה לזירוז של רופא הנשים שלי (הערכות המשקל יצאו באחוזון 88-90). מכירה את ההליך מההריון של הבת הראשונה שלי לפני שנתיים הפעם החלטתי שאני לא נשארת להתאשפז ואעשה כל מה שאפשר לזרז את הלידה באופן טבעי. הגעתי מוכנה ידעתי שאני רוצה לצאת עם סטריפינג בלבד במקביל קבעתי דיקור סיני וכמובן המון עבודה על כדור פיזיו, יחסים וכל מה שאתן כבר מכירות. יוצאת אחרי שעה עם סטריפינג למרות שרצו כבר לאשפז עם פרופס בגלל צירים לא סדירים והערכת משקל. ביקשו לחזור לאחר יומיים. בינתיים לא מרגישה שום דבר באופק.חוזרת לאחר יומיים הרופאה מבצעת סטריפינג נוסף (הראשון הגדיל את הפתיחה מ1.5 ל2.5 ויצא הפקק הרירי) ״זה היה סטריפינג מעולה את בטוח חוזרת מחר עם צירים אם תצליחי לשרוד את הלילה״ הכריזה הרופאה. ואני הספקנית חוזרת הבייתה שוב ורק מתפללת שהכל יתקדם ללא התערבויות נוספות (לפי התכנון שלי השלב הבא היה בלון ואז פיטוצין בחדר לידה). במהלך היום מרגישה צירים לא סדירים, הם מתגברים לקראת חצות והופכים לסדירים אני כאובה ומתפתלת ולמרות תחנוניו של בעלי להתפנות למיון אני מצליחה לשרוד את הלילה. שבוע 38+3 : מכינים תיק בבוקר, הבית מוכן ומצוחצח, שמים את הילדה בגן ונוסעים בכיף למיון. אני יולדת היום. מגיעים בערך ב11:00 במוניטור רואים את הצירים אבל אין שינוי בפתיחה.2.5 צוואר אחורי. הרופאה מחליטה להעלות אותי לחדר לידה עם פיטוצין אבל צריך להמתין שיתפנה חדר יכול להיות שיתפנה רק מחר לכן החליטו להעביר לטרום לידה. השעה 13:00 בזמן שאנחנו ממתינים הצירים נהיים צפופים וכואבים הרבה יותר אני כבר על הרצפה במיון, בוכה את נשמתי, רואה מלאכים, מתחננת לאפידורל לא מוכנה להמתין יותר. מגיע סניטר לקחת אותי ישר לחדר לידה. המיילדת מבקשת לבדוק פתיחה ואני לא מסוגלת שיגעו בי. בודקת פתיחה 5! אין זמן או צורך בפיטוצין.קוראים למרדים והזמן לא זז! השעה 14:00 סופסוף נחה עם אפידורל פותחת טלויזיה החדר חשוך צוחקת עם בעלי מרגישה בעננים. השעה 15:00 נכנסת מיילדת נוספת מבוגרת ומנוסה יותר שואלת אם הגעתי ללדת או לנוח.. בודקת פתיחה 9.5! הראש כבר כמעט בחוץ! אני מבקשת לנוח עוד קצת אחרי כל הסבל(הקצר יחסית אבל עדיין) וגם למשוך עד השעה 16:40 (שקיעה) כי אני רוצה ברית בשישי חח. נתנו לי לנוח עוד קצת ואז היו האטות בדופק. פקעו לי את המים ותוך 2 דק הרגשתי שוב צירים 3 לחיצות והתינוק בחוץ כמעט בלי להרגיש.3.5 קג של אושר 21/12 בשעה 16:20💙 ללא קרעים וללא תפרים. גם ההחלמה הייתה ממש מהירה כבר למחרת קפצתי בגימבורי עם הבכורה ועשיתי שפגטים חח. לא יודעת מה באמת גרם ללידה להתפתח ככ מהר אבל התפילות בטוח עשו את שלהן. כבר בחדר הלידה רציתי שוב הריון 😅 אז תהנו בנות מהתקופה הזו ומאחלת לכולן לצאת בידיים מלאות ולידה קלילה.