היי.. סתם כותבת כדי לפרוק קצת את מה שיש לי בלב.. אני שבוע אחרי לידה ויש לי את הבייבי בלוז הזה. מרגישה מדוכדכת וגם המצב של המלחמה קשה לי. הרבה מחשבות על החיים שהיו לפני התינוק. שהיינו אני ובעלי.. והחיים גם לפני המלחמה. שהיינו יוצאים לברים ופאבים ביחד, מסעדות, נוסעים לפה לשם, טיולים נהנים מהחיים. ועכשיו עם תינוק בן שבוע ומלחמה כל היום בבית ומרגישה נעולה 😞 כאילו הרגשה שאני מתאבלת על החיים הקודמים שלנו. חשוב להדגיש שאני חולה על הילד שלי אני חיכיתי לו כמה שנים שיגיע! כל כך רציתי את ההריון וגם עכשיו אני נהנת כל כך ממנו ולא מאמינה שהדבר הקטן הזה יצא ממני. אבל עדיין הרגשה מוזרה כזאת של עצב.. מקווה שזה יעבור 😞

בנות שיש להן כלב גדול איך אתן מסתדרות עם הנשירה המוגזמת? אני מתקרבת ללידה בעזרת ה׳ וזה בייבי ראשון.. אני לא יודעת איך אסתדר עם השיערות בכל מקום, יגיע שלב שאני אשים את התינוק על משטח/שטיח שיזחל אני פוחדת שיבלע שיערות ויקרה לו משהו😔

דקירות בחלק השמאלי בבטן התחתונה כבר יומיים הולך ובא.. קרה למישהי? שבוע 15

מה מתאר את הפקק הרירי איך אדע שזה זה ולא הפרשה

היי אני אמא למתוקה בת שנה ו 8 חודשים וחושבת להתחיל גמילה מהנקה… ספרו לי איך גמלתן את התינוקות שלכן?

תינוק בן חודש שסובל ממש מגזים רוצה ידיים ונרדם רק על הידיים אם לא ידיים כל היום לא ישן ורק בוכה ולא נינוח . האם זה בסדר כי הוא עוד קטן ? או מעכשיו צריך להרגיל אותו להירדם במיטה או עגלה נדנדה … כי הוא פשוט לא מוכן כרגע שום דבר