כמו שיפחה העירו אותי הבוקר. ואני לא צריכה לתת לאנשים להעיר אותי כמו אחת הזנוחות והמזולזלות. ואפילו שככה אתה חש ומתנהג כלפיי! מתרעם על זה שלא ביקשתי סליחה על כך שהתינוק הפיל בטעות את הטלפון שלך בדיוק בטון ובאופן שאתה מרוצה? לך תדקדק עם חברים שלך. לא איתי - אם בינך. ומה תגיד על זה ש *במסירות נפש* את הלילה העברתי עם תינוק עירני בזרועותיי תוך לימוד אינטנסיבי של פונקציות ואלגוריתמים? והכל בשביל מי? בשבילך! כדי שתישן טוב ותלך לעבודה. אני צעירה ממך בחמש שנים. ויש לי מבחן סופי של הלימודים השבוע. מתרעם על כך שלא קיבלת אתמול ארוחה כמובטח? לך תדקדק עם חברים שלך, לא איתי - אם בינך. ומה תגיד על זה שכן קמתי להכין לך ארוחה מהסרטים - אבל אז הבנתי את הנזק שייגרם ללימודי ולכן הסתפקתי בלשמור לך עוף ותפו"א מאתמול בצד? וכל זאת איך? תוך כדי הנקה *כל שעתיים וחצי כדי שלא יחסר לבן שלך מאום*, החלפת טיטולים, הרגעת תינוק צווח במסירות אימהית אינסופית. *שלושה חודשים אחרי לידה* בד בבד עם שינון פונקציות ואלגוריתמים שאלוקים יודע כמה אני משקיעה. כן, אתמול למדתי כל היום. ואם אתה מדקדק על שעות שלטעמך לא מספיק למדתי והראיתי וריציתי אותך - לך תדקדק עם חברים שלך. לא איתי - אם בינך. השארת אותי מדממת ופצועה הבוקר - בזמנים שאני עושה את ה *בסט* ואת הטופ! דווקא בזמנים הכי פוריים שלי ורציניים ואחראיים שלי. כי אתה יודע מה? אצלך אין את זה. קצת פחות תביע רגישות וחמלה והערכה למי שעושה הכל אבל ה-כ-ל בשביל הילד שלך. ומה תעשה במקום? תדקדק. תכעס. תתעצבן. תתעכב על שוליים. אין במכתב זה להתחיל 'מלחמה' כפי שאתה נוהג לחשוב. מכתב זה נכתב בדם לב של אישה שעושה את כל המאמצים בשביל בנה, בעלה, ומשפחתה. אישה ענייה ששומרת את מעט השקלים שלה, שקל לשקל בשביל בנה היחיד - שלא יחסר לו כלום חלילה. שבמקרה הוא ממך. יותר מיזה אין לי מילים.