פקק רירי יכול לצאת בחלקים? יש לי במהלך היומיים האחרונים הפרשות צהובות/ירוקות כאלה אבל לא בכמות גדולה

מה ניתן לקחת לצרבות בהריון?

אני ובעלי מתכננים בת אחרי 4 בנים ... קיבלתי ב31.12. 4 ימי דימום ואז התחלתי לספור נקיים תטבלתי במקווה ב10.1 אבל לא היינו יחד באותו הלילה ( לא עייפות ילדים עבודה) אלא היינו יחד ביום שישי ב12.1 עשיתי שטיפות עם חומץ וכוס מים ומזרק לא יודעת כמה מזרק עובד חח אבל אני מנסה כל מה שאפשר אומרים שכדי להביא בת צריך להיות יומיים שולשה לפני הביוץ והייתי בטוחה שאני לפני כי הביוץ אמור בכלל ב15.1 /14.1 ביום שבת בבוקר 13.1 התעוררתי לכאבי ביוץ מטורפים ובדקתי היה הפרשות רטובות נמטחות והסתובבתי בבית בחושה של זהו אכלתי אותה יהיה לי עוד בן לפי החיזוי הביוץ היה אמור להיות בעוד יומיים 3 כי אני מקבלת כל 29/28 ואז חשבתי לעצמי אולי זה לא הביוץ עצמו זה רק כאבים של לפני ביוץ אז השאלה שלי היא ברגע שיש את הכאבים החזקים האלו בשחלה בצד זה לפני שהביוץ קורה או כשהביוץ קורה? אני מנסה להבין אם הזה מרווח בין קיום היחסים ביום שישי בלילה לבין הביוץ

בנות יש מבצע בסופר פראן על משטח

יצא לי 164 בבדיקת סוכר מה עלי לעשות? קצת בלחץ

אולי תהיה לכן דרך לעזור לי. אחות של בעלי ובעלי היו גרים ביחד בגלל נסיבות החיים... זה יצר קשר חזק ביניהם והתנהלות ממש של בני זוג (הוצאות בית, קניות משותפות, נסיעות ברכב למקומות וכו) אחרי החתונה לצערי גרנו איתה (היא רווקה, לא הייתה בזוגיות המון שנים) ושם גיליתי כמה היא אובססיבית לבעלי וראתה בו את הבן זוג שאין לה... היא הייתה עוקצנית כלפיי (עוקצת אותי על כביסה שכיבסתי, או אוכל שהכנתי וכו') והרגשתי כאילו היא כועסת עליי שהתחתנתי עם אח שלה. שלקחתי לה את הדמות הגברית בחייה. לבעלי היה קשה לראות את זה בהתחלה אבל אחרי הרבה זמן הוא הבין. עברנו דירה לבית משלנו והקשר קצת התרופף... עדיין מרגיש לי שבעלי לא מסוגל לעמוד מנגד לה אבל זה כבר סיפור אחר. באתי להתייעץ על משהו מסויים. קשה לי עם התחושה של העלוקה סביבנו (או סביב בעלי...). נגיד כל פעם שאנחנו באים לשבת להורים שלה, שגרים באיזור שלה, היא ישר אומרת שאולי היא תקפוץ במהלך השבת לראות אותנו. זה מפריע לי ברמות כי זה כל פעם שאנחנו באים לצד שלי! עם כל הכבוד, אני רוצה להיות עם המשפחה שלי בכיף שלי. אם זה היה מידי פעם ניחא... אפילו הזמנו אותה כמה פעמים לעשות עם המשפחה שלי ארוחות. אבל כל פעם מחדש היא רוצה לבוא כשאנחנו נמצאים אצל המשפחה שלי!! בעלי אומר שאין לו מה לעשות ואם הוא רוצה שאני אגיד משהו. אני לא חושבת שזה המקום שלי להתערב בו. עכשיו ביום העצמאות היא שוב פעם אמרה שאם אנחנו מגיעים להורים שלי שנגיד לה כי היא לא תכננה כלום אז שתבוא להיות איתנו. ובאמת עם כל הכבוד לזה שאת רווקה, ואני באמת מבינה וכואב לי עליה, עדיין קשה לי עם העלוקיות הזאת עלינו!! לא יכולה שכל פעם מחדש אני צריכה לחשוב פעמיים אם להגיד לה שבאים לצד שלי או שלא (וזה לא אפשרי, כי היא שואלת). כאילו אני מרגישה שאנחנו חייבים כל הזמן לתת לה תשובות על הלוז שלנו והתכנון שלנו. איך אני גורמת לה לשחרר קצת בדרך נחמדה?