מאז תחילת ההריון עם כל ההקאות ו בחילות לא מסוגלת לרדת לבעלי מפחד להקיא קרה לעוד מישהי

שבוע 36 עוד לא הכנתי תיק ללידה מתי כדאי להכין או שאני באיחור?🤣

היי לכולן :) יצאה סיטואציה למישהי שבדיקת העמסת סוכר 100 יצא תקין ומשהו אחרי חודש וחצי בערך *בבדיקת שתן* הופיע סוכר ? צריכה לדאוג ? הייתי במוקד והרופא אמר שזה כנראה בגלל שאכלתי משהו מתוק.. קרה למישהי ?

ואווי דיי זהו חייבת לפרוק את התסכול שלי לפני שאתחרפן לגמרי.אני לא נשואה אבל גרה עם הבן זוג כבר שנתיים בערך והוא כל העולם שלי ובאמת בלעדיו לא הייתי שורדת אבל מה?מאז שנולדה התינוקת אני בקושי סובלת אותו אלוהיםםםם כמה הבן אדם נהיה קרציה ומעצבן אין דברים כאלהההה.רב איתי על כל שטות הכי קטנה כאילו הוא מבין משהו בכלל,פשוט כל דבר אצלו מתחיל בויכוח וממשיך "באיומים " שאחזור לגור עם אמא שלי והחבר הנרקומן שלה ולא איתו שהוא לא צריך אותי כמו שאני חושבת ששנינו נוכל להסתדר בנפרד אם נצטרך בלי בעיה שיעני עם כמה שיהיה קשה שנינו נסתדר בלמצוא זוגיות חדשה וכל מיני כאלה.הוא המפרנס היחיד בבית מאז שאני בהריון ובאמת כל הכבוד לו הוא עובד 12 שעות משמרת וגם זה לא כל יום😒 בין 4 ל3 ימים בשבוע שזה סה"כ 15 ימים בחודש לא כולל תגבורים שהוא לא חייב לצאת אליהם רק אם רוצה.וגם פה הוא מצליח לקטר לי בלי סוף על כמה שקשה לו על זה שלא מעריכים אותו בעבודה ומרכלים עליו בעבודה וכאלה,עכשיו סבבה יש לו עדיין צלקות נפשיות מהשירות הצבאי שלו ובגלל זה יש לו מיליון ואחד בעיות אבל אחי אתה בן 23 עם תינוקת פאקינג תתאפס על עצמך ותתחיל להתמודד עם דברים כמו בן אדם בוגר זה כולה מקום עבודה מה אכפת מי חושב מה אתה הולך לשם להרוויח כסף לא שיטפחו לך בגב יגידו כל הכבוד כל הכבוד.וגם זה אני כל הזמן עם התינוקת לבד כל הזמן!!!התינוקת בת חודשיים ועד עכשיו כמה פעמים הוא שמר עליה לבד כדי שאוכל לנוח לישון להתקלח נורמלי כמו בן אדם?בדיוק פעם אחת!!!!ואני לא לוחצת עליו על זה כי העבודה שלו באמת קשה ולא רוצה להעמיס עליו אבל כוסעמעמעמעק אני לבד איתה והיא ילדה שאוהבת צומי ואי אפשר פשוט לשים אותה בטרמפולינה ולעשות משהו זה ישר צרחות על כל הרחוב ברמה שהיא מחליפה צבעים ומאבדת את הקול ועם כל זה והחוסר שינה כי היא גם לא ישנה כמעט בכלל אבל בכלל אני צריכה להכין אוכל בבית לעשות כביסות לנקות בבית לנסות גם לדאוג לו ואם לא שואלת אותו איך הוא ישר נעלב שלאף אחד כבר לא אכפת ממנו וכל מיני דברים מטומטמים כאלה.הוא גם פאקינג רב איתי על זה שאני לא אמרתי לו שאני מעריכה אותו על זה שהוא עובד קשה ומנסה לעזור לי עם התינוקת(שגם זה העזרה שלו זה להוציא לה גרפס ומידי פעם גזים ולהחזיק אותה חמש דקות על הידיים כדי שאוכל להשתין או להכין לה בקבוק ואם היא מתחילה לבכות ישר רץ אליי קחי קחי אותה היא בוכה לא מצליח להרגיע אותה,כפרהההה אפילו לא ניסיתתתתת!!!והיום זה בכלל שבר אותי לגמרי אני לא ישנתי עם הקטנה מאתמול בלילה עד עכשיו אפילו לו 20 דקות ממש כלום,ואתמול גם היה היום הולדת שלי וחוץ מלהיות עם הקטנה ולנקות את כל הבית לא עשיתי כלום וגם אתמול לא ישנתי כי היה חייב להספיק הכל.אז מה קרה?הוא בטובו החליט שהוא קורא לסבתא שלו והוא ביחד עם התינוקת עושים הליכה עם העגלה (צריך לאסוף את הטלפון שלי מתיקון עד 20:00 כי אז הם נסגרים)אמרתי יאללה בסדר תלכו אתם אני אנסה לישון ולאכול אחרי שלא אכלתי כלום מאתמול,השארתי את הדלת פתוחה כי גם ככה הייתי צריכה לעלות חזרה הביתה הוא הוריד את העגלה ואני את התינוקת ושכח את המפתח של השרשרת של העגלה אז עלה לעלה לקחת ואז שלחתי אותם לדרכם,אני עולה למעלה מהר כי הוא גם אומר לי תעלי מהר הדלת פתוחה,אני עולה ומה קורה??הדלת פאקינג נעולה!!!!!אני יצאתי בלי מפתח ובלי טלפון כי מבחינתי יצאתי לשנייה והוא פאקינג נעל אותה והלך,יצאתי לרחוב כשאני נראית כמו איזה זונת רחוב כי אני בגופייה יחסית חשופה בלי חזייה ושורט קצר בטרוף כי הוא קטן עליי וזה סתם שורט בית צורחת לו על כל הרחוב והוא לא שומע במזל השכנים שלנו זה ההורים של החבר הכי טוב שלנו עליתי מהר אליהם ביקשתי מאמא של אותו חבר להתקשר אליו דחוף שיחזור והיא מנסה להשיג אותו והוא בפאקינג ממתינה 6 פעמים היא ניסתה להתקשר 6!!עד שהוא סוף סוף ענה והיא אמרה בצחוק כזה "אה מה נעלת את אשתך מחוץ לבית ויצאת בוא תחזור מהר היא יושבת אצלי" הלכתי רחוב שלם לבושה ככה כמו לא יודעת מה כדי שהוא לא יצטרך להתעכב כי שוב אנחנו בלחץ של זמנים ואני פוגשת אותו ומחייכת וקצת צוחקת מהסיטואציה המטומטמת הזאת ומה הדבר הראשון שהוא אומר לי ?"מה את צוחקת זה נראה לך מצחיק הדבר הזה?" אמרתי לו מה אני אעשה שהדלת נעולה ואני בלי כלום והוא התחיל פשוט להתעצבן ולהרים עליי את הקול באמצע הרחוב על זה ש" אני לא מבינה כלום כי מכל צעד שהוא עושה כואבות לו הרגליים והוא מרגיש כל שריר" עכשיו קודם כל סבבה שאתה עושה במשמרת 20 אלף צעדים אבל מה אני אשמה בזה?מה לי לא כואב הגוף והגב מכל הניקיונות ומכל מה שאני עושה ביום יום בשבילך ובשביל התינוקת??שלא לדבר על זה שאף אחד לא הכריח אותך לצאת איתה לטיול אני יכולתי להמשיך לסבול איתה לבד כרגיל לא הייתי צריכה את הטובות המסריחות האלה שלו זאת הייתה ההצעה שלו לגמרי!והוא זה שנעל אותי מחוץ לבית ועוד מתעצבן עליי!!!!!!!!!!על מה אתה מתעצבן עליי?על זה שאתה מטומטם שלא מבין כלום?ואז עוד ממשיך להתעצבן עליי על הטון שאמא של חבר שלנו דיברה אליו,שזה לגמרי היה בצחוק וציניות ושלא נדבר על זה שאני לא יכולה לשלוט בטון של בן אדם. פשוט מחפש על מה לריב איתי על כל פאקינג דבר זה מתחיל להיות פשוט בלתי נסבל,הבן אדם לא יכין אוכל הוא יעדיף לאכול שימורים ולחכות שאניאכין במקום להכין לבד,רק לאחרונה הוא למד גם שאם אני מחממת לו צלחת אוכל הוא צריך לקום להביא את זה לעצמו כי עד לאחרונה הוא היה יושב ומחכה עד שאני אעשה את זה,היה יכול לשבת גם רבע שעה בטלפון או במחשב בלי לקחת לעצמו את האוכל. באמת מרגישה שאני כבר מתחרפנת מרגישה כאילו אני גרה עם פאקינג תינוק מגודל שלא יכול לדאוג לעצמו אפילו חצי שנייה,אבל להרים את הקול ולהתעצבן?יודע טוב מאוד. וזהו סיימתי לפרוק יצא חופר גם לא מצפה לתגובות פשוט הייתי חייבת להוציא את זה

שכנה מעליי מחליטה לשים לי שירים בפול ווליום בשעה שלוש בלילה,ולא משנה כמה פעמים מעירים לה היא ממשיכה מה הייתן עושות?