אני ובעלי נשואים באושר ויש לנו בן מתוק בן 5 חודשים , הכל מעולה ביננו אהבה גדולה חוץ מהעובדה שאני צרפתייה מבית והוא ישראלי, וביום יום זה לא מפריע בכלל אבל כשהולכים שבתות להורים שלי זה נהפך להיות סיוט, הם מנסים לדבר בעברית אבל קשה להם אז הם מיד חוזרים לשיחות בצרפתית הוא לא מבין כלום כל הסעודה ואני מנסה לגשר כל הזמן ולא עובד לי בכלל בחג היינו אצלם ואמא שלי עשתה קוצי מוצי לבן שלי בצרפתית , בעלי אמר לי בחדר שזה נורא פוגע בו כי הוא לא מבין מה היא אומרת לתינוק והוא מרגיש נבדל והוא מקנא וכו וכו וביקש ממני לדבר עם אמא שלי על זה , בהתחלה התנגדתי מפחד לפגוע בה אבל אז הבנתי שאני צריכה להשים את בעלי ראשון, ובאמת הערתי לה , עכשיו היא בנאדם מאד מאד רגיש והיא מאד מאד נפגעה , בכתה והכל ושתבינו שהיא אמא מיוחדת היא גל הזמן נותנת לי ועוזרת לע מבחינה כספית וקונה הכל לילד וכל הזמן עסוקה בנתינה ועכשיו מאתמול מאז שהערתי לה אני רק בוכה אני מרגישה הבת הכי רעה בעולם מרגישה הכי כפויית טובה שיש וכאילו משהו נהרס בקשר שלנו… לתמיד!! ועכשיו אני גם כועסת על בעלי לא מצליחה להסיר ממנו תאשמה ולכן הפסדתי מכל הצדדים ואני לא יודעת למה אני כותבת פה …אולי כדי לפרוק אולי כדי לדעת מי צודק אולי כדי לקבל עצה תמיכה לא משנה מה ואולי סתם כדי להצליח להמשיך בסדר יום שלי..

היי בננות, הבן שלי בן שנה ו3. כשהולך לישון, "מכין" כרית מהשמיכה. הייתן שמות כרית בגיל כזה? זה לא קצת מוקדם?

זה נכון שיכולים לאשפז רק בגלל שזה הריון בסיכון עם תאומים? בלי עוד סיבה מיוחדת?

בנות יש מישהי שיכולה להסביר לי על בדיקות ביוץ

איל יודעים אם יש סימני מתיחה? ישר רואים אם זה קורה? או שרק אחריי הלידה מגלים? אני שבוע 37 והבטן חלקה, זה אומר שלא יהיו?

שבוע 25 עדין מותר לקחת 2 כדורים של אקמול ביחד?