פשוט אל תסבירי. זה שלך. תכניסי מאוזן אחת ותוציאי מהשניה. את תחליטי איך להתנהל ואם להמשיך... ואפילו אם החלטת להפסיק זה בסדר... ואם החלטת להמשיך אז תמשיכי בדרך שלך.

מאת דנה דובז'ינסקי. יועצת הנקה ibclc מניקה? בואי לגלות מה מסתתר בחלב שלך. *חלבון אלפא-לקטואלבומין* שנלחם בתאים סרטניים. *לקטופירין* תורם לספיגה אופטימלית של ברזל וקוטל חיידקים ווירוסים. *אנדוקנבנואידים* -רכיב אנטי דלקתי שמפחית תחושת כאב. מעל *200 סוגי HMO* - סוכרים שמזינים חיידקי מעי השומרים על בריאות התינוק. מדהים? מדהים! והנה קצת יותר הסבר... עשרות שנים של מחקר על חלב אם ועדיין.... כל הזמן מתגלים דברים חדשים. ויחד עם זאת, דבר אחד ברור כל הזמן, וכבר ממזמן ... חלב אם מספק לתינוק את כל תזונתו, אבל הוא גם הרבה הרבה מעבר. חלב אם הוא נוזל דינאמי ייחודי- ריקמה חיה שמכילה אלפי מרכיבים ביואקאיביים החיוניים לבריאות ולהתפתחות של התינוקות שלנו - בני האדם. וחלק גדול מהרכיבים הללו יחודיים לחלב אם, ולא ניתנים לחיקוי. לא סתם החלב מכונה- הזהב הלבן. אז מה יש בו? מיליוני תאים חיים שכוללים תאי דם לבנים ותאי גזע שמגיעים לרקמות השונות של התינוק ומשמשים להגנתו ולהתפתחותו. יותר מ-1000 חלבונים שעוזרים לגוף התינוק לגדול ולהתפתח, מפעילים את מערכת החיסון, ומפתחים ומגנים על תאי העצב במוחו. חומר חלבוני(hamlet) המחסל תאי סרטניים, בלי לפגוע בתאים בריאים. חומצות אמינו המרכיבות חלבונים וחלקן נחשבות כמשפרות שינה (נוקליאוטידים) מעל 200 סוכרים מורכבים HMO המאכילים חיידקים טובים ומונעים "מהרעים" לטייל בגוף התינוק. המוני נוגדנים הנוצרים בגוף האמא כ-20 דקות לאחר חשיפה לחיידק /וירוס, ומגינים על התינוק ממחלות וזיהומים. אנדוקנבנואידים שמגרים תיאבון, משפרים מצב רוח, מפחיתים דלקתיות ומקלים על כאב. הורמונים סופר חשובים ומשפרי איכות חיים כמו מלטונין (הורמון החושך) ואוקסיטוצין (הורמון האהבה) ויטמינים ומינרלים גורמי גדילה אנזימים ציטוקינים (אנטי ויראלים) ועוד ועוד רכיבים שעובדים יחד בהרמוניה מופלאה כדי לספק לתינוק את כל מה שהוא צריך. הנקה! זה הרבה יותר מסתם..... הנקה!

תקריאי להם ולעצמך את זה ❤️

מעתיקה משו שקולגה כתבה *הנקה כמוצץ* לתינוקות יש צרכים… אימהות מקבלות הערות כל הזמן. לכולם יש מה להגיד, ואחת ההערות הנפוצות לנשים ששולפות שד לעיתים קרובות היא "שלא תהפכי להיות המוצץ שלו"! זו הערה משעשעת, והיא תמיד מצחיקה אותי. זה נוגע קודם כל לשאלה – מה היה קודם? שד או מוצץ? אז בואו נעשה את זה מסודר. לתינוקות יש צרכים. בשנה הראשונה לחיים (לפחות) הרבה מהצרכים מקבלים מענה באמצעות מציצה. מדובר כמובן על הזנה, שתייה, ביטחון, הרגעה, הירדמות, קירבה ועוד. בטבע, אין דבר כזה מוצץ. הדבר הטבעי היחיד שאמור להיכנס לפה של התינוק הוא השד. אם נשים באפריקה היו רואות תינוקות בעולם המערבי הן כנראה לא היו מבינות מה זה האביזר שנמצא בתוך הפה של התינוקות אצלנו… כי להן לא מפריע שהתינוקות שלהם יונקים כל היום (בממוצע כל 40-60 דקות). הן רגילות לזה, הן מצפות לזה וזה נראה להן נורמלי. אבל מה לעשות שאנחנו לא באפריקה? התרבות שלנו אחרת. אנחנו מושפעים הרבה יותר מזמנים, נדרשים להיפרד מהתינוקות בגיל מוקדם מאוד יחסית (בהרבה מקרים) ולפעמים התלות הגדולה בנו לא פשוטה עבורנו. לכן, אם בטבע כל "פיפס" של התינוק אמור להיות נענה על ידי הנקה, בתרבות שלנו יש ציפייה שהתינוקות ינקו "לפי שעון", ובשאר הזמן יהיו בשקט/ישנו. ואם הם בכל זאת לא רגועים, אנחנו מרגיעות את עצמנו שהם "בטוח עוד לא רעבים". אז הנה כמה עובדות רלוונטיות על הנקה: 1. חלב אם מתעכל מאוד מהר בגוף(תוך שעה-שעה וחצי). האמת היא שהוא אפילו לא מתעכל, אלא נספג בלי מאמץ. לכן, מאוד סביר שהתינוקות ירצו לינוק לפני שעברו 3 שעות. 2. יש שני דפוסים להנקה: מציצה תזונתית, ומציצה לא תזונתית. לשניהם יש חלק משמעותי עבור התינוק ולא כדאי לוותר על אף אחד משניהם. בדרך כלל בחלק הראשון של ההנקה התינוק עירני, יונק עם מעט הפסקות ובולע הרבה. בחלק הזה של ההנקה הוא מעביר את רוב הכמות שהוא צריך (מבחינת נפח) ולזה קוראים "מציצה תזונתית". בחלק השני של ההנקה, כשהשד ריק יותר והזרימה חלשה יותר, התינוק בדרך כלל עובר למציצה חלשה יותר, עם הפסקות גדולות, ובליעות לעיתים רחוקות יותר. המציצה הזו מכונה מציצה "לא תזונתית". (האם היא באמת לא תזונתית?) עכשיו, צריך להבין שאמנם בדקות הראשונות יוצא יותר חלב מבחינת כמות, אבל החלב שיוצא כשהשד מרוקן יחסית, הוא אמנם בכמות קטנה אבל עשיר יותר בשומן. מחקרים מראים שתינוקות שממשיכים לינוק גם אחרי החלק הראשון של ההנקה, מקבלים גישה חופשית לשד ומסיימים בעצמם ארוחות – עולים יותר במשקל. האמת שאני רואה את זה בקליניקה שלי המון. לפעמים יש תינוקות שההבדל אם הם יעלו טוב במשקל או שלא תלוי בדיוק בהבדל הזה: האם הם מקבלים מהשד הנקות בזמנים קצובים, ובשאר הזמן צרכי המציצה שלהם נענים על ידי מוצץ – או שהם מקבלים גישה חופשית לשד. כי בעלייה במשקל מה שקובע זה הסכום הכללי של הקלוריות שהתינוק מכניס לגוף ביממה. ואם נותנים לו הזדמנות לשלוק פה ושלוק שם, זה מאפשר עלייה אופטימלית במשקל והשלמת חוסרים. אגב, מחקרים מראים שהמציצה של סיום ההנקה (זו שמכונה "לא תזונתית") מרגיעה תינוקות במצבים של גזים ומקלה על תהליך העיכול, כי היא שומרת על תנועתיות במעיים. כניסת החלב בזרם חלש לאורך זמן מקילה על תהליכי העיכול (בגלל שמדובר דווקא בחלב אם). אז שלא תהפכי להיות המוצץ שלו..? דווקא יש לזה לא מעט יתרונות.