שבוע 4 וחברות קבעו מסאג אף אחת לא יודעת שאני בהריון מותר לעשות מסאג? סוג של חמאם טורקי

בנות אני שבוע 23+ כל היום היו בעיטות בבטן בלי הפסקה.. זה טבעי?? ככה צריך להיות?

בעלי כועס עליי כי קשה לי לעזוב את הילד וללכת לעבודה (יש לי איפה לשים אותו) זה נשמע לכם הגיוני? אני ההיסטרית היחידה? או שזה הגיוני לא לעזוב את התינוק שלי בזמן שרוצחים/שוחטים תינוקות פשוט הזייה הגברים האלה 0 רגישות.

שלום ,על איזה טיולון אתם ממליצות ? נוח לא כבד מידי ולא יקר מידי?

היי מי ערה?? מבקשת לא לשפוט ביכלל😓 מתוסכלת מאוד אני בסוג של דיכאון אחרי לידה קשה לי מאוד אני עם תינוקת בת שנה ו11 ועוד אחת בת חודש לא מתלוננת עליהם לרגע מודה עליהם כל יום אחרי הלידה הראשונה לא הרגשתי ככה אבל הלידה הראשונה הייתה לי מושלמת והלידה הזאת? מזעזעת! חווית לידה הכי מגעילה שיכולה להיות לאישה ולא מאחלת לאויבים שלי לעבור רבע ממה שעברתי בסורוקה. יש לי תמיכה מלאה מאבא שלהם הוא עוזר לי מלא אבל קשה לי נפשית בכל זאת אני עוד לא בת 20 עם שתי קטנות בבית (שתיהן לא מתוכננות אבל כל החיים רציתי להיות אמא צעירה ) לא עבר 6 שבועות מהלידה ולא היה דימום או כאבים (לידה רגילה בלי תפרים) ושכבנו אחרי 24 ימים מהלידה בדיוק לא הרגשתי כאבים אחר כך לא היה דימום אפילו לא הפרשות דמיות כלום ושום דבר הכל מרגיש לי טוב הבעיה היחידה שאני מאוד מפחדת עם התפספס לו כמה טיפות בפנים 😓 אני לא מניקה בכלל בנות שעברו משהו דומה אשמח לדעת מה הסיכויים שלי להיקלט שוב ?🫠 אני רק אגיד שאני מאוד צעירה ואני נקלטת מהר מאוד להריון בשתי הפעמים זה היה מטיפות אהבה אני לא יכולה לקחת גלולות בגלל קרישיות יתר בדם וזה מסוכן עד שיתאימו לי גלולות עם אני בהריון 90 אחוז שאני לא יהיה מסוגלת נפשית להביא וגם לעבור שוב חווית לידה רעה (מצד הבית חולים , מבחינת הלידה עצמה היא עברה מושלמת )כמו שעברתי 10 אחוז שכן כי אני מאוד מפחדת להפיל ומאוד קשה לי עם המחשבה הזאת כי זה יכניס אותי לדיכאון עוד יותר קשה אנחנו לא נשואים אנחנו פשוט זוג צעיר שנכנס להריון לא מתוכנן פעמיים והחלטנו להביא כי יש לנו את האופציות מתחננת אליכם אל תשפטו אותי ועם יש לכם משהו שופט או רע להגיד פשוט תעברו הלאה רק צריכה לפרוק ולהבין מה הסיכויים שנקלטתי להריון 24 ימים אחרי לידה? ללא הנקה אולי מדי פעם אבל כמעט ובכלל לא .😓

בנות שיכולות לשתף אותי ולהזדהות איתי בסיפור ההסתגלות של הילד/ה שלהן עם סוף אופטימי. ילדה בת שנתיים וחודשיים, נכנסה לראשונה בספטמבר למעון שאני סך הכל מאוד מרוצה ממנו אבל הייתה חול. המון וסך הכל זה השבוע השלישי הלא רצוף שלה עם כל החולי והחגים. ההסתגלות מאוד קשה... היא חוזרת עם עיניים אדומות וכל היום על המטפלות לא יורדת להן מהידיים בוכה ומחזיקה את הארנב והבקבוק כל היום ממה שאני רואה בתמונות. היום מאז שחזרה מהגן היא רק מייללת בקול אומלל ״אמא בואי״ ואני לא יכולה יותר לשמוע את זה. קשה/נמאס/כואב כבר כל כך. אני לא יודעת למי ההסתגלות קשה יותר. אני לא מצליחה להיות הבוגרת בסיטואציה. יש כאן קול מנחם של מישהי שעברה הסתגלות מורכבת בגיל הזה ברקע חולי ממושך?