אני מרגישה שאני משלמת מחיר נפשי עם ההנקה.. אני בלי מצב רוח כל היום, בוכה, קשה לי, אין לי דקה לעצמי הבחור בן חודש וחצי קם לי ביומיים האחרונים כל שעה וחצי לאכול כבר אין לי חלב התחיל להכאיב לי בהנקה, פצאום רוצה ציצי פתאום צרחות על הציצי אני מרגישה שהוא לא אוהב אותי יותר אני כל היום סביב הנקה, כביסות, ניקיון, בישול מה שמספיקה, לא אוכלת כלום כמעט רק שותה מים. אני גמורה ומותשת אני בכלל מרגישה בדיכאון החברות שלי לא באו לבקר אותי מאז הלידה והן תמיד אומרות יואו חייב לבוא לבקר וזה לא קורה אני לבד כל היום. יוצאת כמה שיכולה אבל מנגד מפחדת מהאזעקות כבר תפס אותי עם הילד בחוץ וזה לחץ מטורף. וגם כשאני יוצאת. זה לבד. ורק כשהילד ישן. כי אני לא אניק בחוץ. אמא שלי יש לה צרות משלה וכל פעם שהיא מתקשרת היא שואלת אם הילד ער, אני עונה שלא והיא אומרת אה טוב לא משנה רציתי לקפוץ אבל אם הוא ישן אז לא שווה.. כאילו… מה איתי?? אחיות שלי קטנות אף אחד לא מתעניין בשלומי ואני כל היום בוכה לבעלי לא בא לי סקס לא בא לי כלום אני מפחדת שהוא לא ירצה אותי יותר אנחנו מדברים על הכל והוא הכי תומך בי בעולם והוא שם בשבילי אבל זה פשוט לא מספיק אני לא מפסיקה לבכות