הבת שלי כולה בת שנה וחצי וכבר הספקתי לשכוח ניו בורן מקלחת ראשונה בלי סבון נכון ? רק עם שמו בלנאום? או שמשהו אחר מומלץ

חודש בידיוק לאחר גרידה בשבוע 10 עשיתי סתם ככה בדיקה מה הסיכוי שזה הריון או שזה ההורמון של ההריון שנשאר?

היי הבן שלי בן שנה וחצי קצת חולה משתעל ממש בלי חום, ולא רוצה לאכול כלום הכנתי מרק ירוק שבדרך כלל הוא אוהב ולא אכל, כמה רע זה אם אכין לו מרק צח רק מאבקת מרק ״עוף״ ? אני יודעת זה לא בריא אבל…. ????

תוצאת העמסת סוכר 50 מל״ג היא 140 !! לא רוצה לחזור לבדיקת ה 100 מל״ג 😩😩😩 מי שהיה לה ככה וזה בסדר??

בא לי לפרוק שזה פשוט לא כיף צמודים זה עינוי. סיוט אני מרגישה אמא חרא שבכלל עשיתי להם את זה. אין באמת יכולת לתת ולהקדיש לכל אחד מהם את תשומת הלב שאותה הוא צריך. כל ערב זה כאוס אחד גדול. לופ שלא נגמר הרדמות של שעות אין חיים אין שינה במיוחד כשהגדולה ילדה דיי נוחה והקטן הכי לא. כל דבר מפריע לו, טונוס שרירים מוגבר ועוד מיליון דברים. וכמובן שבכל עת מודה על הכל ומתפללת שיהיו בריאים. אבל אני? אין אותי כבר אני עצבנית, מסריחה מחלב אם, מותשת, חסרת סבלנות ובעיקר מרגישה האמא הכי חראית בעולם. שאני לא מצליחה להרגיע לא משנה מה אני עושה, שאני לפעמים פשוט בוכה מרוב שקשה. והם מה הם אשמים? אנחנו בחרנו להביא אותם בהפרש כל כך קטן. אני לא רואה אור בקצה המנהרה. אני בקושי שרק הולך ונעשה קשה יותר ויותר. הרדמות ארוכות מאוד של הקטן, שעות של הרדמות. ניסינו יעוץ שינה וניסינו אוסתאופט וניסינו עוד מיליון דברים. הילדה גם לפעמים מאבדת את זה וצורחת עד שנרדמת ואנחנו מנסים להרגיע בכל דרך אפשרית. בעלי ואני? אין לנו שום זוגיות. אני מסיימת את היום סמרטוט בלי כח אפילו להכין לעצמי משהו לאכול, עד שהם נרדמים זו כבר שעה כל כך מאוחרת שכבר לא בא לי לאכול שום דבר. אני בתוך סיוט. אל תעשו צמודים. לא בשבילם ולא בשבילכם. זה חרטה כל מה שאומרים שזה הכי כיף והכי נכון. זה לא. כל תינוק צריך את תשומת הלב שמגיעה לו עד שהוא מספיק גדול ובשל לאח קטן. נכון שאולי יצאו לכם ילדים נוחים. או שהגדול יהיה הקשה יותר והקטן יוולד ויעשה לכם חיים קלים. אבל זה רק בגדר אולי. כי יכול להיות מאוד שכמו אצלי, הקטן יהיה הכי קשההההה בעולם שלא תדעו כבר איך עוד אפשר להתמודד. וניסינו הכל. אני עצובה, מותשת, עייפה והלכו לי כבר האמא של הפטמות

איזה מולטי ויטמין להריון אתן ממליצות ?