היי בנות..אנמ ממש בבאסה אני נשואה כמעט 5 שנים ובתחיחת הנישואים הייתי ממש מחכה ליום של המקווה (לא היינו מקיימים את המצווה תמיד אבל עדיין ממש רציתי שיגיע היום הזה) עם השנים ביני ובין בעלי נהיו חיכוכים רבים, קשיים, ריחוק.. אנחנו בכללי בקושי מקיימים יחסים, תמיד או בריב או עייפים או פשוט לא יוצא והייתי צריכה לטבול אתמול (ערב שבת) וכבר בחמישי הזרתי שיער וכל זה שיהיה פחות לחץ אבל לא הספקתי להתכונן מבחינת רחיצה לפני המקווה כי הילדים היו ממש קשים ונודניקים כזה אז לא הלכתי.. היום אני צריכה לטבול ולא בא לי!!! אני לא יכולה לסבול את כל העניין של המקווה.. אני מחכה להיות במחזור ונידה, כן ברמה כזאת. לא אוהבת את ההכנות, תא אוהבת את הטבילה, גם ככה אנחנו במצב חרא ואנחנו לא מקיימים יחסים אז מה הטעם לטבול?! אני טובלת נטו כדי שלא יהיה את המקרים הקטנים של מגע (מעבירים דברים מיד ליד, לישון במיטה מחוברת וזה..) כשאנחנו כן מקיימים אז יש אהבה כזאת וחיבור וזה מהמם אבל זה בדיוק לאותו לילה. יום למחרת חוזרים לאותו דבר אז זה מרגיש לי שאני מספקת אותו מינית ככה אני מקבלת ממנו מילים יפות דיברתי איתו. מלא. הוא בן אדם שלטענתו לא יודע להגיב את הדברים הנכונים אז י7צא שאני צדברת מלא ושמה הכל על השולחן והוא מקשיב ובקושי מגיב. מה עושים?! אני כבר מתחרפנת...