בנות יקרות שאלה שאולי תפתור לי את המלחמה התמידית מול בעלי! המצב על הפנים זה ארוך אבל כל פרט חשוב ,אני חייבת אתכן🙏🏻 אז ככה, יש לי בעל אחד המדהימים, אחד שעושה הכל מהכל חוץ מהבית ואסביר.. הוא ממש שר החוץ של הבית, דואג לפרנסה, קניות לבית כל דבר הכי קטן רץ להביא ודואג שיהיה .אנחנו בני 27 גרים בפנטהוז שהוא קנה לנו והוא בידיים שלו שיפץ אותו , עובד סביב השעון ומוכשר ברמות בכל דבר שהוא נוגע בו.אנשים לא מפסיקים לחייג אליו ליעוציים על כל דבר הכי קטן,הוא מושכל בצורה יוצאת דופן וחתיך למות ! יש לנו 2 ילדים קטנים מהממים ומתוקים שהם כל עולמי והבעיה מתחילה פה.. מבחינת כל הטיפול בילדים זה אני ב95% פירגנתי לו ב5% שמידי פעם לוקח את הילד הבכור לפארק ומתקלח איתו כמעט כל יום. אז אני שרת הפנים -אני קמה בלילות לילדים הוא כמובן ישן לא מפריעה לו בכל זאת הוא יוצא לעבודה אני כרגע בחופשת לידה , אבל גם כשעבדתי אני קמה תמיד יש לציין. כשהוא מגיע הביתה,אני נותנת לו את הזמן שלו, דואגת להכין אוכל ושהבית יהיה נקי כי חשוב לי האווירה והכיף, הוא בא כל הזמן תקוע בטלפון, אם זה שיחות /רשתות חברתיות ואטסאפ וכו׳.. שנים שאני מעירה לו ורבה איתו על זה, בכל דרך אפשרית ואינטלגנטית שאתן יכולות לדמיין ואין זה פשוט חוזר על עצמו כאילו הוא מכור לנייד שלו. אין להגדיל ראש ולעזור לי בדברים הכי קטנים ובסיסיים שיכולים להיות למשל.. לדאוג לשטוף לי בקבוקים של הילד שיהיה מוכן , לעזור לי להרדים את הילד הבכור לפחות וכן לפעמים הוא מרדים את הילד אבל הוא עם הטלפון והילד לידו מסתכל יחד איתו ולא נרדם ,לילד יש גן והוא מורח את ההרדמה שלו עד שעות מאוחרות ממש 22:00/23 בלילה ולפעמים יותר! ואז גם הוא נרדם עם הילד ופה נגמר הערב ! שלא נדבר על התינוק שנולד שאיתו הוא בכלל לא מתמודד ולא מטפל,אני מוצאת את עצמי בתחנונים לעזרה מינמלית וכשהוא עוזר הוא מהר מאוד מתמרמר ומתמלא תיסכול שיוצא עלי! אני לא מצליחה להשתלט על הכל לבד, לנקות לבשל לטפל בילדים ,להכין בקבוקים ,החלפת טיטולים/מים נקיים לתמל בקומקום ,מקלחות וכו..אין לי את עצמי אין לי רגע של מנוחה והוא לא מגדיל ראש להקל עלי וגם כשאני מבקשת הוא עושה פוזות של אחרי עבודה,ועושה הכל הכי גרוע שיש עד כדי כך שאני חייבת להתערב ולעשות בעצמי הכל, אני מגיעה לנקודת שחיקה קשה,אחרי כל היום הטירוף הזה ועוד לילה שלם לפני ללא שינה עם התינוק אני הולכת לישון מאוחר ,גמורה! וככה גם כשהייתי עובדת זה בכלל היה קשה ותכף גם חוזרת לזה😩 העניין הוא,שמעבר לחוסר שותפות הזו שחשובה להתפתחות של הילדים ,הזוגיות שלנו נהרסת לאט לאט.. אין ביחד, יש עייפות,הערות וריבים כל הזמן ,מרגישה מעין מלחמה מטומטמת של למי קשה יותר וזריקת אחריות של כל צד שטוען למה השני צריך לעשות את המשימות האלו וההפך.. שלא נדבר על מטלות בית שהוא בחיים לא עושה כלום כמו קווקזי! במקום לסיים יחד בשיתוף פעולה את המטלות הביתיות שבעיקרן כוללות את הילדים אנחנו מוצאים את עצמנו גמורים ועצבניים, ובמעט הנדיר שאנחנו כבר יושבים יחד אז כמובן הבסטי שלו הנייד שלו פתוח ואיתנו. לא מצליחה לטפח את עצמי ולהראות אפילו נורמלי, דיברתי איתו על זה שגבר לא יכול להיות פרימיטיבי ולהשים את האישה שלו במשבצת הזו של עקרת בית כי לבסוף אישה שלא רואה את עצמה , ומשקיעה בהכל חוץ מבעצמה גם הגבר בסוף לא יסתכל עליה ,כמה אפשר להיות שפפה עם קוקס תקוע בשיער ופיגמה ? ולא שיש לי ברירה כן?? אני לא מספיקה אפילו להסתכל במראה להגיד לעצמי היי! אולם אם היה בשיתוף פעולה גם אני וגם הוא היינו מרוויחים מעצמינו וחשוב לא פחות גם הילדים ! מצטערת על האורך אבל היה חשוב לי לפרט ולפרוק הכל כדי לקבל את העצות הכי מדויקות עבורי,האם אתן חושבות שלאור כל מה שסיפרתי , ולאור העובדה שהוא המפרנס העיקרי ועובד קשה אני לא צריכה לדרוש את הבקשות האלו ? תודה מראש לכל מי שהשקיעה מזמנה לקרוא ולייעץ לי🤍