היי מרגישה שרוצה לפרוק כי לא באמת יש לי אומץ לספר את זה בקול למישהו אפילו לא לבן דוגי. המשפחה המורחבת שלי מצד אמא הם משפחה מאוד חמה ועוטפת אנשים מאוד לבביים אבל עם זאת מאוד ביקורתיים ואני אסביר: מאז שאני זוכרת את עצמי ילדה הייתי זוכה לקבל המון התבוננות על הניראות שלי, על ההתנהגות והדיבור שלי .. זה תמיד תת הכי יפה כמו ליידי ו שגדלתי והפכתי לנערה מתבגרת היו שופטים אותי המון על משקל הגוף שלי וכמה אני צריכה להיות רזה ולא לאכול כדי לא להשמין וכו תמיד היו מסתכלים עלי מכף רגל ועד ראש לראות מה לבשתי ואם אני מתוקתקת שחלילה לא יהיה עלי אפילו לא פירור של לכלוך בקיצור המון ביקורת אבל עם זאת חיבוקים ונשיקות זה לא רק אותי היו שופטים גם את בנות ובני דודים שלי ,אני תמיד הרגשתי שם לא יפה ,לא ברמה שלהם כביכול אחת שלא יכולה להביע את דעתה בקול ותמיד להדחס באיזה מקום כדי לא ליצור סביבי עניין והסתכלות .. אני חצי שנה אחרי לידה וכבר כמה דודות שלי משם אמרו לי בחצי חיוך את כבר לא בהריון קדימה לחזור לכושר שבעלך לא יתחיל לחפש כוסיות וצחקו וממש בכיתי אפילו שזה היה בהומור תמיד אני מנסה להמנע ממפגשים משפחתיים כי מפחדת מהביקורת ושייבחנו אותי מכף רגל ועד ראש אבל אני מצד שני גם מאוד רוצה לכבד אותם ולא לנתק קשר כי הם סה״כ מאוד חשובים לי ולהוריי. תודה למי שקרה עד פה אשמח לעיצות, או לשמוע איך הייתן מתנהלות בכזו סיטואציה