*סיפורי חמות 🫠* אנחנו גרים בישוב מפונה ממש על הגבול, בעלי במילואים וההורים שלו נשארו בישוב שפונה. חמתי משגעת אותי שרוצה לראות את התינוק, כל פעם מחדש מציעה לנו לבוא בשבת, שנבוא לבקר אותם ואני כל פעם מחדש מסבירה שלא רוצה להתקרב לישוב עד שהמלחמה לא תיגמר ושהיא מוזמנת לבקר אותנו מתי שרק תרצה בישוב שאליו התפננו (הבית של ההורים שלי). היא לא ממש רוצה להגיע לבית שלהם, כשכבר באה לביקור, הכריחה אותי להוציא את התינוקי במזג אוויר סוער (שהוא כבר מצונן) כי היא לא רוצה להיכנס לבית, כמובן שזה החמיר לו את המצב והוא פיתח גם דלקת ריאות. והחפירות לא נגמרותתת, בואי נעשה שיחות וידיאו, תני לי לראות אותו. הצעתי לה כשהיה בריא שתיקח אותו איתה לטייל שעה שעתיים, כי במפגש עצמו סתם לא נעים, אליי היא בכלל לא מתייחסת, היא מנשקת אותו באובססיביות (גם בפה כשהיא יודעת שאני לא מסכימה אבל כבר ויתרתי מראש על המלחמה הזאת) ונוגעת בו בכל מקום וכמובן שזה לא נעים לו ואז הוא בוכה ממש והיא מחזירה לי אותו שארגיע אותו ככה שהמפגש מאוד מתיש עבורי, אני מרגיעה אותו שוב ושוב והיא מעצבנת אותו שוב ושוב. הוא בן 5 חודשים שכחתי לציין. לא יודעת כבר מה לעשות, כבר לא בא לי שתבוא לבקר, והיא חופרת גם לבעלי, לא יודעת איך לצאת מזה כבר.