תקשיבי מהממת החודש הראשון מאוד קשה במיוחד לידה ראשונה. התינוק דורש את כל כולך ואת פצועה... מאוד הגיוני, כל אחד לוקח את זה אחרת. תנסי אולי לשאוב כדי שבעלך יוכל לתת לו לפחות פעמיים ביום , אני שילבתי וזה ממש לא הרס את ההנקה. העיקר שתתאוששי ותרגישי טוב.

שמעי תינוק זה לא קל. במיוחד בהתחלה זו כאפה רצינית.. אני חוויתי פעמיים דיכאון אחרי לידה ועדיין מטופלת. אם את מרגישה שההנקה מכבידה עלייך נפשית אין בעיה גם שתשחררי את זה באמת זה לא ביג דיל.. הכי חשוב שאת תהיי בריאה בגוף ובנפש. תני לבעלך לעזור לך כמה שאפשר ותנוחי

החודש הראשון בהחלט הכי קשה. אני היתי בדכדוך אחרי לידה ושלא תדעי איזה מחשבות היו לי, טיפלתי בילד אבל הרגשתי שעשיתי טעות, וזה אחרי ivf שנתיים ועוד שנה ניסיון לבד, היה לי הרבה זמן להתכונן נפשית וקראתי מלא. ההורמונים משתוללים, הכל כואב, את לא ישנה טוב. מה שהכי הכי עוזר, זה לקבל עזרה.. ואם אין אז לבקש ,ממש לבקש, גם אם זה לשלם כסף למישהי שתבוא לעזור לך בניקיון בבית או מטפלת שתישני את השעתיים בצהריים. אם לא ההורים שלי ובעלי כנראה שהיה לוקח לי יותר זמן להתעשת על עצמי. מבטיחה לך שהזמן מרפא את הגוף, את הנפש, פתאום הילד מגיב אליך וגדל היום הוא בן 2.3 והוא הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים האלה, אני מאוהבת בכל סנטימטר בגוף שלו, אפילו בחנונות ובקקי חחחחח נכון יש ימים סופר קשים ומתישים, אבל הכל זמני והכל עובר. מבטיחה לך שתחזרי לעשות סקס, להתלבש יפה, לצאת עם בעלך ועם חברות. החיים חוזרים למסלול. ❤️

אגב אחד הדברים שגרמו גם לדכדוך הזה זה שלא הצלחתי להניק, מאוד רציתי אבל לא הצלחתי בגלל פטמות שקועות והילד סירב להתחבר, יועצת הנקה לא עזרה לי בכלל. אז שאבתי לו כמה שהצלחתי, בערך חודשיים הוא היה מקבל 2 מנות של חלב שלי וכל השאר מטרנה. לקח לי זמן להשלים עם זה אבל בסופו של דבר הוא כן קיבל חלב שלי, בדרך כזו או אחרת וזה מה שהיה לי חשוב. הנקה זה בהחלט לא פשוט, לא מתאים גם לכל אחת.