לא החוצפה עברה כל גבול! בעלי היום בא, אומר "הלוואי עליי להיות כל היום בבית עם התינוק". כאילו זה קל? לא הבנתי! אמרתי לו תאמין שאתה לא רוצה כי 3 שעות אתה מאבד תסבלנות מה פתאום להיות איתו יום שלם?! הוא אומר לי שזה רק כי אין לו שעות שינה זה ככה. כפרע ולי יש שעות שינה?! אמרתי לו אחר כך מה אתה חושב שהעבודה שלי יותר קלה? הוא אומר לי כן! תבינו שזה גבר ששותף לגידול של הילד, מאכיל, מחתל, דואג, הכל! אז לא הבנתי מאיפה הבושה. הוא פוגש חיתול עם קקי הוא עוד שנייה שם מסכת אבכ אמרתי לו שלפחות בעבודה יש לו הפסקות, הוא יכול לעצור לעשן, לאכול. אני עם תינוק עם גזים ועצירות, עד שהוא נרדם הוא לא יורד מהידיים, עד שאני מביאה אוכל הוא מתעורר , עד שאני מכינה נס הוא מתעורר, מהחוסר שינה כבר אכלתי את כל האצבעות. ואני עוד אישה שבעלה עוזר לה כשהוא חוזר. אבל לעזור מ18 או 15 עד 23 לא אומר שאתה יודע מה אני חווה מ1 בלילה ועד 23 בלילה. שינות שבורות - אין רצוף. נגמר. בכי של התינוק שסובל ואין מה לעשות חייבת לשמור על סבלנות ולנחם אותו כי זה לא אשמתו מדממת עוד מהלידה מידי פעם עזבו תהפרשות סובלת מפיסורה במהלך ה3 ימים האחרונים - תופעת לידה מה מה מה לא הבנתי את הניתוק.