יש לי כלב כבר כמעט עשור,כלב גדול ולא הכי מחונך עם נביחות מלחיצות על כל דפיקה בדלת או רעש מחדר המדרגות. עד לאחרונה גרנו בדירה שהיינו היחידים הקומה והקומה שלנו הייתה האחרונה בבניין כך שמי שעלה עלינו אלו רק שליחים וחברים והיינו נערכים לזה מראש כך שזה לא היה ממש מפריע.. לפני 4 חודשים ילדתי ולפני שבועיים עברנו דירה לבניין בו כמובן יש לנו עוד דיירים בקומה. מאז הלידה ועכשיו גם המעבר הכלב ברגרסיה מטורפת ואני פשוט מאבדת אליו את הסבלנות!! עכשיו ברור שכולם ישר יקפצו ויגידו ״את הילד שלך היית מוסרת?״ ודברים בסגנון,אבל אני באמת שכבר מאבדת כל רגש חיובי אליו…הוא רק נובח כל הזמן ומעיר לי את הילד בלי הפסקה,אי אפשר ללכת איתו בחוץ עם העגלה/מנשא כי הוא מושך בטירוף ומתנפל על כלבים אחרים (הוא 35 קילו,זה לא קל להחזיק דבר כזה כשיש עלייך תינוק), לאחרונה גם התחיל להשחית את הרהיטים ולקחת לנו אוכל מהצלחת,משהו שלא קרה בחיים מאז שאימצנו אותו. זה פוגע לי באיכות חיים, זה פוגע בשינה של הילד,אני לא נהנית לטייל איתו ועכשיו בנוסף לילד אני צריכה לשים גם עליו 1000 עיניים בזמן שאין לי גם ככה! ניסינו אילוף וכל מה שאתן לא רוצות, אבוד. מה הייתן עושות במצב כזה?