כמה הבעלים מפרגנים לכן יציאות? אני משתגעת, בעלי לא נותן לי לצאת לשום מקום. הוא מרגיש שאני נוטשת אותו, מענישה אותו. עכשיו, זה לגמרי נכון כי זה סיוט להיות עם הילדים לבד. אבל עדיין אני חייבת אוויר לנשימה. אחותי מגיעה לאזור שלי, ואני רוצה להיות איתה גם בערב וגם בבוקר למחרת לצאת לאיזה בית קפה. אין, הוא תמיד רוצה שאקח איתי ילדים. אין לי אויר! בשיחות תמיד נשמע שהוא מפרגן, ואז בפועל כשסופ סוף יש לי אפשרות לצאת זה אחרי מיליון רגשות אשם שהוא עושה לי. אומר לי "כשהילד יגדל, כשיישן טוב" איזה יישן טוב, אין לנו שום ילד שישן טוב לא משנה באיזה גיל. אני גם רוצה ללכת לחדר כושר כמה פעמים בשבוע והוא אף פעם לא יעזור בזה. אמרתי לו פעם אחת שאלך זריז לבריכה ואם לא אכנס גם לגקוזי ומקלחת זה יהיה מהר. אז כשיצאתי (שהקטן ישן!!! ) אמרתי לו שיכתוב לי אם מתעורר ואז לא אלך לגקוזי ומקלחת. אז הוא מתבאס עלי: מה, אמרת רק בריכה. אבל למה אתה לא מפרגן??? הילד ישן, למה שלא אלך גם לעשר שעות אם הוא ישן, מה אתה סופר לי זמן?!!! זה כל כך מכבה אותי.