בואו נדבר רגע על דברים מעצבנים שאומרים לנשים בהריון, 1. הערות על גודל הגוף של האשה בסגנון "התנפחת", "התעגלת", "הבטן שלך ממש גדלה משבוע שעבר, כמה עלית במשקל".... 2. אם את חושבת שקשה בהריון חכי שהיא תצא עכשיו זה הרבה יותר קל, אתם לא תשנו בלילה. מה נסגר עם הטאקט של אנשים? אני ספציפית עליתי בהריון עד עכשיו כמעט 5 קילו ואני עוד שניה בשבוע 36, משקל התחלתי של 49.5 ק"ג על 1.63. ההערות האלה לא נעימות לי ועושות לי הרגשה רעה. גם ככה הגוף עבר ועובר כל כך הרבה שינויים אז מה טוב בהערות האלה? הרי זה חסר טאקט לומר למישהי שהיא לא בהריון שהיא השמינה אז למה זה לגיטימי להעיר הערות לאשה שיוצרת חיים? כנ"ל לגבי האמירות הפחדה שהולך להיות קשה יותר מעכשיו? מה טוב/מה חיובי לומר דבר כזה לאשה בהריון מתקדם? אני עניתי לה שיהיה בסדר וכל התינוקות בסוף גדלים וישנים ואיך הורים אוהבים להפחיד הורים עתידיים... אבל וואלה זה עצבן אותי. מי מזדהה?

בנות עזרה! אני מאבדת את זה. הילד שלי היה מלאך בלילה, נרדם עצמאית כל יום באותה שעה, ישן עד הבוקר קם לבקבוק ב7 איזה מושלם. עכשיו הוא בן 9 חודשים ואני פשוט לא מסוגלת יותר כל הרדמה זה מלחמה, הוא כבר לא נרדם לי שנת בוקר, לא צהריים בזמן הקבוע, קם ב5,ישן צהריים כשמתעייף למות ב13:30-14:00 ואז קם לי רק ב16:00-16:30 ולא עייף בכלל עד 19:00 ואז בכי מטורף עד 21:00 לא רוצה בקבוק מעיף את המוצץ, נועץ לי ציפורניים בפנים. אם אני מרגישה שכואב לו משהו אני נותנת נובימול. טיג׳ל אבל השיניים כבר יצאו לו כמעט לגמרי. לא יודעת אם זה טוב שאתן לו כל לילה נובימול. גם בארוחות התחיל לעשות בעיות מילד שאוכל כל מה שאני מביאה לו ושמח פשוט משחק עם האוכל וזורק לכלב או על הרצפה. אני מיואשת לגמרי, לא לשפוט אותי אבל נתתי לו להרדם מהבכי בחצי שעה האחרונה כי אני כבר לא מסוגלת יותר😪

שבוע 29+ עם תאומים מונו בי מרגישה כאבים בבטן התחתונה ובגב מרגיש כמו דקירות שבאות והולכות וכשאני מרימה רגליים הכל בסדר ויש תזוזות עוברים האם זה בסדר ולגיטימי או שאני צריכה ללכת למיון?