היי הבת שלי בת חודשיים אוכלת 120 בימים האחרונים גומרת את הבקבוק עד הסוף ונהיית רעבה אחרי שלוש שעות אפילו פחות בפאניקה העלתי לה ל150 אבל עדיין מרגישה לי לא רגועה כל הזמן הידיים בפה וצועקת נההה שבשפת התינוקות זה רעב😅 יכול להיות שזה לא מספק אותה?

שבוע 24 זה תקין שאני מרגישה את הסעיטות של העובר בנרתיק?

זאת לא פעם ראשונה שאני כותבת פה על בעלי.. כבר תקופה מאוד ארוכה שאני סובלת מבפנים צורחת מבפנים בוכה בלב בכל דקה ביום ומשתדלת לשתוק שלא יבינו מה עובר עליי. אני נלחמת ואני היחידה שנלחמת על הזוגיות הזאת כבר שנים ! הבן אדם נכנס הביתה אני יושבת עם הילד לשחק ואומרת לו שלום חיים שלי איזה יפה לך התספורת, מה הוא עונה? ״ צ׳ ״ עם מבט מזלזל כזה של מה את פונה אליי בכלל. הרגשתי שדפקו בי סכין בלב , מסתבר שלא צריך לעשות כל כך הרבה כדי לפגוע במישהו . הלכתי סגרתי את עצמי בחדר בוכה , הוא יודע שכואב לי הוא יודע שנפגעתי ויושב בסלון וצוחק והכל סבבה לא זה לא נוגע בו אפילו מדבר בטלפון עם חברים שלו ונקרע מצחוק, כאילו הכל כרגיל , כאילו לא דרכת על אשתך לפני שנייה. כשהאדון נזכר שהוא רעב/ שהילד עייף או צריך לאכול או כבר עברו 20 דקות והוא מיצה לשחק עם הילד אז מתחיל סשן קריאות ״בואי רגע. מה יש לאכול. נראה לי הוא רעב בואי תכיני לי בקבוק , *הילד בוכה* , נו אין לי כוח בואי תהיי איתו״ שאני לא עונה ובא לי לנעול את עצמי בחדר ולתת לו להתמודד לבד ושיבין שאני לא על תקן מבשלת מטפלת צוות בידור בבית הזה אז הוא בא לחדר ואומר לי בעצבים ״את חוצפנית נראה לך שאני עכשיו צריך להתעסק בזה אחרי שעבדתי קשה כל היום״ כאילו רק האדון עובד קשה כאילו האדון בעבודה שלו עושה חצי ממה שאני עושה בדקה. באזשהו שלב הוא התחיל לדבר איתי כרגיל, למרות שאני אפילו לא יוצרת איתו קשר עין . אנחנו במיטה מנסים להרדם והוא אומר ״ לא כיף לי איתך , זה כבר לא מה שהיה ״ אז אמרתי לו אוקיי אז מה אתה רוצה לעשות עם זה , כל כך לא טוב לך ככה אתה רוצה לחיות? הוא אומר אני לא יודע אם אני רוצה להתגרש אבל אני חושב על זה ואני גם לא יודע אם יש פה אהבה ואם בכלל אנחנו צריכים להיות ביחד . כבר הרגשתי כאילו דרסו אותי מאה פעם ועד שהצלחתי להרים את הראש חזרו עם משאית וריסקו אותי, הכנסתי את הראש מתחת לשמיכה ובכיתי בשקט . כשהוא הבין שאני בוכה הוא עשה עם היד שלו על הכתף שלי ואמר לי שקט כבר אני רוצה לישון לכי תבכי בסלון את מפריעה לי. בחיים שלי לא הרגשתי כל כך מושפלת בחיים !!!! אני נותנת את הנשמה שלי בשביל המשפחה שלי כבר לא השארתי פיסה ממני לעצמי. מצד אחד כשאני משחזרת לעצמי בראש מה קרה בשעות האחרונות אני אומרת לעצמי שזה לא המקום שלי שאני לא אמורה להרגיש ככה. ומצד שני אני מבינה מה יקרה פה אם הבית הזה יתפרק, ילד באמצע כלבה באמצע משפחה שלמה ומורחבת שאיבדנו . ובא לי שהוא ילחם עליי ובא לי שהוא יתנצל ובא לי גם שיהיו לו ייסורי מצפון שיתחרט ושישבור את הראש על ההתנהגות שלו. והלב שלי חצוי בין הצד הראשון לצד השני. ככה, כבר תקופה

סקרנות😄 מאיזה שבוע קניתן כרית הריון?

היי, כדי לעשות בדיקת שד ( בדיקה שיגרתית ) צריך הפנייה מהרופא שלי ?

שבוע 15 הייתי היום במרפאת הריון בסיכון והרופאה אמרה לי שיש לי שליה אחורית, לפני 4 שבועות הייתי בבדיקה בבי"ח ואמרו לי שיש לי שליה קדמית..זה הגיוני? השליה זזה ממקום למקום?