אני בול במצב שלך!!! ועוד הכי קשה בהתחלה שלא מספרים על ההריון הרגשתי כמו ריחוק ממש מכולם ושעמום וגם לא רוצה לכפות על בעלי להפסיק לשבת וזה אבל מצד שני מרגישה לבד ובודדה לבד יושבת עם עצמי - הפחתנו את הישיבות אצלנו וקצת התרחקנו הוא הולך לפעמים לשבת לבד עם חברים וחוזר מאוחר וזה די מאכזב צריך לזכור שזה זמני ובעזרת השם עוד יהיו הזדמנויות לשבת ולהנות כרגע יש משהו הרבה יותר יפה בדרך

אין כמו לשתף את הבעל בתחושות שלך מהניסיון ומהחוויה האישית שלי ששמרתי בפנים עד שהתפוצצתי ושיתפתי את בעלי פתאם גיליתי שהוא לא היה מודע להרגשה שלי ולהפך הרבה פעמים פירש אותי לא נכון כמו שחשב שאני צריכה מרחב בשעה שרציתי קרבה ועוד נקודה גם לגברים קשה להתרגל לשינוי ולעכל את ההתרגשות ולפעמים זו הדרך שלהם.. לכן אני חושבת שצריך לשתף בהכללל יש לכם עוד דרך ארוכה יחד בכל התהליך של ההריון הלידה ואחרי וכדאי שיהיה שיח ושיתוף תמיד ככה תדעו איך השני מרגעש ומה הוא צריך בלי לפגוע חלילה. בהצלחה❤