היי אני חודש אחרי לידה ואני מניקה (ביום משלבת תמל פעם אחת ביום שזה בשעות הבוקר) , אני מנסה לשאוב ולא יוצא לי חלב אבל כשאני מביאה לתינוק שלי הוא שבע לפחות ככה זה נשמע ונראה . למה לא יוצא לי חלב בכמויות לשאיבה? אחותי אמרה לי שהיא הייתה שואבת ביום לפחות 4 בקבוקים אני לא מצליחה לשאוב אפילו בקבוק 1 ! התינוק שלי אוכל 90 ומה שיוצא לי אם אני מנסה זה 30 . אני מצליחה לשאוב רק שהציצי שלי מפוצץ בחלב וכבר מטפטף אבל כשאני מביאה לו כמה פעמים ביום ואז מנסה לשאוב כדי שאני יוכל לצאת לבחוץ או לעשות כמה סידורים אני לא מצליחה . מישהי שקרה לה מה עושים מי יודעת? זה מתסכל יוצא שרק אני עם התינוק כל היום בעלי לא יכול לעזור מהבחינה הזאת כי אני מניקה והוא אוכל כל שעה אני אפילו לא יכולה לצאת לבחוץ לקניון לעשות דברים כלום !!! מה עושים?????

למישהי היה בתחילת הריון כאבי בטן של גזים/ קלקול קיבה כזה למרות שלא יוצא כלום. וכמובן תחושת רעב מטורפת וגילתה הריון??

מה הכי מומלץ?אחרי שעברתי קיסרי חירום!

מאיזה גיל התחלתם ללמד ילדים להרכיב פאזל? ומתי הם זרמו חכם עם זה? בן שלי שנה, הבאתי לו פאזל של 2 חלקים אבל נראה לי שהוא בכלל לא בכיוון

עשיתי את הסגולה ונושעתי בפעם השניה!! סגולה בדוקה מי שזקוקה לישועה שלה אמן שיתקבלו התפילות שלכן לטובה ❤️

אמלק: יש לי שני צמודים וגיליתי שאני בהריון עם שלישייה. צריכה את עצתכן בנושא רגיש מאוד מאוד. ונסו בבקשה לא לשפוט, אלא באמת לעזור לי. יש לי שני צמודים בבית, היום הם בני 1.5 והגדול 2.11. כמו כן, הם איתי בבית ולא בגן. השבוע גיליתי להפתעתי המוחלטת שאני בהריון שלישי, הכי לא בזמן הנכון. אני עייפה פיזית ונפשית, לא עובדת כבר 3 שנים כי מגדלת אותם בבית, לכן גם המצב הכלכלי לא מזהיר. אני לבד רוב הזמן, בעלי חוזר מהעבודה מאוד מאוחר. אני ככ טוטאלית לילדים שקשה לי המחשבה להביא עוד ילד כרגע ולדאוג גם לו, לכן בלב כבד מאוד החלטתי שאני אעשה הפסקת הריון. העניין הוא, שאתמול הלכתי לרופאה שלי פעם ראשונה לבדיקה, וגיליתי שאני בהריון עם לא פחות מ-שלישייה. הלם הלם הלם. לא מעכלת את זה. קיבלתי את הבשורה הזאת כמו חתיכת סטירה, שאני לא יודעת איך להתמודד איתה. פתאום קשה לי יותר לעשות הפסקת הריון. אבל- אני גם דואגת לעצמי, אני לא יודעת אם אצליח לסחוב הריון כזה ולהביא עוד 3 ילדים ברגע אחד? דואגת לעצמי ממש וכמובן גם לילדים שיש לי בבית. זה הריון בסיכון, ומצריך הרבה בדיקות ומעקב צמוד ומנוחה. ואין לי אפשרות לזה עם שני הילדים (נכנסים למסגרת בספטמבר הקרוב אבל זה בכל מקרה קשוח, לפני שיכנסו ואחרי). עזרה- יש לי רק מאמא שלי, שגם היא קורסת תחת הלחץ והעומס. עכשיו- אני יודעת שרק אני מחליטה, ובעלי כמובן, אבל אין לי למי לפרוק את המצב הלא נורמלי הזה, ואני מרגישה שצריכה לשמוע קולות אובייקטיביים לפני שאני עושה צעדים משני חיים. המעבר מ2 צמודים ל5 ילדים קטנים בבית נשמע לי כמו טירוף לא נורמלי, שיגעון, כאוס מוחלט- ודורש מכל בני הבית להתארגן באופן מיוחד וממש לשנות את החיים שלנו. חייבת אתכן! תודה למי שקראה.