אני מרגישה נורא בשבוע 3 (כשגיליתי) שקלתי 65.7 ואז נכנסתי לתפריט דיאטה עם תזונאי עד שבוע 13, ירדתי 3 קילו עד בערך שבוע 11 ומאז התנדנדתי על משקל של 64.5 אחרי שחלפו קצת הבחילות וההקאות לפני 3 שבועות הייתי אצל דיאטנית חדשה, נשקלתי 64.4 שמחתי עד כמה שאפשר, היום בבוקר נשקלתי וחשכו עיניי 66.. זה נשמע קטנוני וזה נשמע שטויות והכל הבל הבלים אני יודעת אבל את ההריון הראשון התחלתי במשקל של 55-56 אני לוקחת כדורים פסיכיאטרים ולא עובדת ואני בקושי מתאמנת כי ההרגשה הכללית שלי מזעזעת אני חלשה ממש ועדיין מסוחררת, שומרת תזונה כמה שיכולה אבל יש נפילות של שווארמה פה ושם ופיצה פה ושם ואני סך הכל בשבוע הבא אהיה חודש חמישי. אני כרגע שבוע 19+1 אני מרגישה זוועה אני מרגישה שאני נכנסת לדכאון קשה אני גם לא עובדת ואני גם לא מתאמנת ואני גם מרגישה שמנה בעיניי עצמי (והגובה שלי 1.62) אני גם לא משתפת את הפסיכיאטר שלי בזה כי אני מרגישה שאחרי כל מה שהוא התמודד איתו במצב שלי הוא יחשוב שזה שטויות, יש לי הפרעת אכילה מגיל 16 והיא הייתה בשליטה עד שעליתי במשקל ככה מהכדורים וההריון, תחשבו שלפניי שנקלטתי הייתי בערך 9 קילו מהמשקל שלי אם הייתי במשקל הרגיל שלי שאני רגילה אליו לא הייתי ״מתבכיינת״ באמת שהכל שטויות והכי חשוב העובר אבל אני מרגישה שמנה וכבדה ושאני מתביישת בעצמי שנכשלתי שאני כשלון כאדם וכאמא וכאישה ואני תוהה אם הרגשות האלה כתוצאה מדכאון שאני חווה או מהמשבר או מהכל ביחד נורא קשה לי אל תשפטו אגב אחד הכדורים שלי הוא זאפה שזה כדור אנטי פסיכוטי שאני מקבלת לocd החזק ממש שלי, והוא מאוד משמין וכל פעם שאני מנסה לרדת במינון מכדור לחצי כדור אני חווה ריגרסיה של דכאון קשה ומחשבות רעות