הפסקת הריון אייך אפשר להכיל צער כזה? נאלצת בכח להפסיק הריון בגלל מום חמור שהולך ומסתבך שבוע 19 כבר וההיתי נלחמת אולי אפילו שסיכויי חיים אפסיים אבל גם בעל תומך אין לי אנחנו ממש לקראת גירושין ולבד אייך אוכל ולא עוזר לי עמותות שתומכות אין תחליף למשפחה ב"ה המשפחה שלי תומכת אבל זה לא בעל אין מה לעשות אני מרגישה שאני מאבדת את השםיות מרב צער חיכתי לעובר הזה כל כך אייך אפשר להפסיק לו את החיים? ותאמינו לי שכבר בדקתי אצל עוד ועוד רוםאים כל אחד יותר גרוע מהשני באבחנה אייך עושים את זה? אני מרוסקת לגמרי לא מבינה את הנסיון הקשה הזה ממי שחוותה הפסקת הריון, אחרי שמיילדים את התינוק כדאי להסתכל עליו לפחות להפרד? או שזה ישבור אותי סופית? לא יכולה לדמיין את הרגע הזה בכלל ואיפה קוברים אותם בכלל יום לפני שגילו את המום תווכחתי עם בעלי והוא אמר משפט שלא יוצא לי מהראש שחבל שאני בהריון בכלל ואז תיקן את עצמו שממני הוא לא רוצה עוד ילדים והנה ה שמע לו לא יוצא לי מהראש.יש כח למילים קצת עידוד מישהי ?