
משתמשת פורטי7 בנובמבר 2023 בשעה 06:28
מרגישה חרא של אמא
רק אתמול חשבתי איזה כיף שהגיע האושר שלי לעולם, כמה חיכינו לו ( ivf)
ושוב בלילה ובבוקר צרחתי עליו.
הרקע- הוא בן שנתיים+ ובודק גבולות, לומד את עצמו, מאוד שובב.
מעבר לזה הוא ישן במיטה שלו גג 3 שעות ואחכ אני ישנה איתו בסלון על הספה, שגם שם לאחרונה הוא החל להפריע לי לישון ( זז המון, מרביץ עם הרגל או יש מתוך שינה, מתבכיין מתוך שינה)
הוא לא מוכןןן ולא מסכים להמשיך לישון במיטה שלו, ואני כל כך עייפה שאין לי כוח להתווכח על זה בלילה.
בבוקר הוא התעורר קצת לפני 6 ( הלך לישון ב20:30) והתחיל לתופף על הכרית, על השמיכה, לקשקש
כעסתי עליו שימשיך לישון ומוקדם. הוא רץ לאבא לחדר.
טיפס על המיטה ואחכ ירד, הדליק לו את האור בחדר, שזה מעצבן ממש והוא עושה את זה המון פעמים.
בקיצור צרחתי עליו, לא הצלחתי להחזיק את עצמי כי הכל כל כך מעצבן. ואני עוברת הפלה ומדממת שזה סרט בפני עצמו.
אבל זה לא תירוץ.
ועכשיו שהוא הלך לגן אני כל כך כועסת על עצמי באיזה קטע הרשתי לעצמי.
אוף מי חשב שהורות זה כל כך קשה לפעמים...
* פורקת ואשמח לעצות*
הריון ולידה

💬17 תגובות