פוסט פריקה ואולי תייעצו לי התינוקת בת חודש וחצי בבקרים היא ישנה מצוין וגם שאני מעבירה אותה היא ישנה חזקה משעה 17:00 בערך היא לא מצליחה להירדם חזק וגם אם נרדמת אני מעבירה והיא מתעוררת יוצא שהיא נשארת ערה הרבה שעות ואז בהרדמת לילה היא בעייפות יתר והיא צורחת פשוט עד שהיא מתעייפת ונרדמת אבל יכול לקחת שעתיים פלוס מה אני עושה ? אני מיואשת מהבכי אין לי ערב נורמלי לשבת עם המשפחה זה רק להתעסק איתה ועם הבכי וזה לא גזים כי היא עושה קקי לפני כל הצרחות

היי! הרופא נשים שלי העביר אותי מגלולת הרמונט לפלורט. מישהי עם פלורט? יש תופעות לוואי?

שחלות פוליציסטיות אם המחזור שלי והביוץ שלי סדירים יש סיכוי להיכנס להריון?

אחרי התאוששות רוצה לשתף אתכן בנס הלידה שהייתה לי לפני שבועיים 🙏💝 ביום רביעי בערב בעלי יצא לאירוע. חזר סחוט מעייפות אחרי יום עבודה ואחרי שהכין לי ארוחת ערב. אני הגעתי לשבוע 39+4 והחלטנו לשכב שןב אחרי ששכבנו במהלך השבוע ולא התפתחו צירים... אחרי שסיימנו נכנסנו להתקלח. לא עברה דקה - ציר ראשון. אמרתי לעצמי מה הסיכוי? הרי במהלך החודש האחרון היו לי צירים בלי סוף ושום דבר לא קרה. מחכים... ציר נוסף. במשך כמה דקות של צירים בעלי לא הצליח להחזיק את עצמו ונרדם. בינתיים אני עוקבת אחר הצירים עד שאחרי שעה של צירים כל 5 דקות פתאום נהייתה רגיעה ואמרתי לעצמי "איזה מזל שלא התעקשתי איתו (עם בעלי) לקום..." במשך חצי שעה הייתה רגיעה עד שפתאום צירים כל 3 דקות. הוא התעורר מהבכי המיוסר והשקט שלי. אומר לי בואי נתקשר להורים. הוא התקשר לאבא שלו שיבוא לשמור על הבנות בזמן שנצא לבית חולים ובינתיים התקשרתי גם לאמא שלי. ביקשתי שתבוא. תוך 5 דקות אבא שלו התייצב אצלנו והצירים כבר הפכו לתכופים יותר. לא הצלחתי להתלבש, לא הצלחתי לקום ובכלל לא הצלחתי לתפקד. הזעתי ברמות, התגלגלתי במיטה עד שפשוט ירדתי לרצפה. הבנתי שכנראה אני עומדת ללדת בבית למרות הפחדים שלי ושכנראה הבת הגדולה שלי הרגישה את זה לפניי. בהחלטה של רגע לקחתי מגבת שהייתה לידי, פרשתי מתחתיי ופשוט עמדתי במצב כריעה. הרגשתי צורך חזק ללחוץ ובאותה שנייה בעלי החליט לצאת לרגע לסלון לדבר עם אבא שלו. עם הלחיצה הראשונה הרגשתי שמשהו רציני קורה וצרחתי לו "הראש בחוץץץץץץץ, בוא לפה מהר". שנייה אחרי עוד לחיצה, בעלי במזל רץ כאילו הוא בקו הסיום של מרתון והופ, התינוק החליק לו ישר לידיים. בלי אפידורל, עם הרבה חששות ודאגות והעיקר עם הרבה מזל שהבנות שלי לא קמו - בלידה לא מתוכננת שכל כולה נס מבחינתי נולד בני המתוק. אז בהודיה ענקיתתתת - תודה לבורא עולם על כל הניסים והנפלאות כי באמת אין עוד מלבדו. ואגב, זו הלידה הכי קלה שהייתה לי. תפר קטנטן, הרגשתי הכל וזו כנראה הלידה שאזכור לנצח ואדבר עליה לעד בהתרגשות עצומה.

שבוע 6+6, אתמול הלכתי למיון בגלל דימום שהסתבר שהוא המטומה ברחם, ראו עובר ודופק אבל אמרו שזה יכול להעלות סיכונים להמשך ההריון. מישהי חוותה את זה וחוותה המשך הריון תקין?

שבוע שישי במיון ראו המטומה ליד השק הריון היה דימום ממש מאסיבי יצא גוש ומאז דימומים עדינים צבע אדום עד חום בכמות ממש מזערית, בנות שהיה להן, תעודדו אותי שזה תקין ועבר והכל בסדר, אגב ראו שק הריון וחלמון בשלישי ביקורת לוודא דופק