בא לי פשוט לקבור את עצמי באדמה,לדלג פשוט על הימים האחרונים זה הולך להיות ארוך מאוד אבל אני פשוט חייבת להוציא את זה יום חמישי הלכתי עם הגדולה להוציא את הקטנים מהגן,חיכינו לבעלי דווקא הפעם לא הייתה חנייה צמודה הוא הגיע וחנה מעבר לכביש רציתי לחצות איתם התיק ביס של הילדה על הגב שלי שני תיקים של הקטנים בימין והקטנה ביד שמאל, הגדולה מאחורי מחזיקה את הקטן והיד השניה היה לה טלפון רציתי לחצות ואז ראיתי מכונית והלכתי אחורה הבן שלי ניתק את היד מהגדולה והתחיל לחצות,ובדיוק בא הרכב הכביש הוא לא רחב היו מכוניות חונות משני הצדדים מזלי שהרכבים שם נוסעים לאט אני רואה את הרכב מתקרב עוד שניה נוגע בו עד שנעצר והילד לא מבין כלום רצתי לתפוס אותו אבל רצתי שניה אחרי שהרכב נעצר,מה חשבתי לעצמי לעזאזל עברנו ובעלי התחיל להשתולל עלי ועל הילדה,העיף לה את הטלפון ובאוטו התחיל לצרוח עליי שאני לא אחראית ושלעזאזל עם התיקים ושאין יותר טלפונים ואני לא אצא מהבית יותר. יום שישי הילד רץ במרפסת ונפל על היד(לא באשמתי) נסעתי לטרם מזלי אין לו שבר. עכשיו אם כל זה לא מספיק הלכתי היום לחנות ירקות עם הקטנים(בשביל לקנות לבעלי פירות אני בכלל לא רציתי לצאת לא היה לי כוח,אבל אמרתי שיהיה לו לצהריים,הוא אוכל בדכ פירות) הילדים רצו ואני כל שניה צועקת די לרוץ,הייתי בקופה הילדה רצה ואני אומרת לה די אני רואה אותה נתקעת בארגז מפלסטיק עד שנתקעה עם הראש,אני רצה אליה כולה דם וחתך ענקי התחלתי לבכות ולהילחץ,כולם ניסו לעזור לי ואני כבר בלחץ מהדם מהבכי מהפחד מהתגובה של בעלי,רק זה חסר לי יצאנו להוציא את הגדולה ואני בוכה אצל השומר בוכה למורה בוכה בדרך ובעלי יוצא עליי כל הדרך,אמרתי לך לא לצאת,את לא יודעת לשמור על הילדים תחזרי לאמא שלך את דפוקה בא לי לשבור לך את העצמות,ברמזור ליד הביח חוזר על זה שוב אנחנו גם ככה ליד ביח הייתי שובר לך את העצמות מיותר לציין שגם בבית חולים בעקבות זה הייתי היסטרית,ניסו להרגיע אותי ולא את הילדה הילדה בסדר תודה לאל הייתה גיבורה עשו לה הדבקה אבל אני פשוט לא מצליחה להשתחרר מכל הצרות שנפלו עליי,והמילים של בעלי שאי אפשר לקחת בחזרה בא לי להיעלם ולא להיות פה יותר שיסתדרו לבד בלעדיי