אז אל.. זה בסדר לתת לעצמך גם יום חופש ולא לדרוש מעצמך את המקסימום כרגע.. את אחריי לידה, עם תינוק.. זה בסדר ומובן.. ולא יקרה כלום עם לא תעשי כביסה יום אחד או לא תנקי.. פשוט צריך לדעת לשחרר, וזה השלב הכי קשה..

גם אני הרגשתי ככה ובגלל שהנקתי אז גם כשהייתה קצת עזרה לא יצאתי מהלופ.. אני חושבת שזה התחיל להשתפר רק עכשיו לקראת גיל שנה וחצי 😅😅😅

תדעי פשוט לחלק לך את הזמן את צריכה גם להשאיר לעצמך טיפה זמן לנשום והכי חשוב להבין שזה בסדר אם יהיה טיפה כביסה או טיפה כלים כי אין מה לעשות את לא יכולה לעשות הכל ביחד לבד תנסי קצת לשחרר

תפסיקי לחיות את זה כמרוץ אחרי משהו כזה או אחר. תתחילי לחיות את הזמן שלך ועם מה שאת עושה אל תעשי את זה כדי להספיק אלא כי את נהנת מזה ברגע ששני את הגישה פתאום יהיה לך גם זמן לעצמך. לראות את כל מה שאת עושה בנקודת אור חיובית הודיה לבורא עולם על מה שיש לך. אני עם תינוקת בת חודשיים ופעוט בן שנה וחצי מהרגע שילדתי את הבן שלי תוך שבועיים השתנה לי הקו מחשבה (שיניתי) ופתאום תפסתי אתע עצמי בערבים עם זמן פנוי ולא ידעתי איפה לאכול את עצמי (הוא היה בהנקה מלאה ) והיום שיש לי שניים יש לי ים של זמן פנוי שאני עושה מה שטוב לי וכמובן שבמידה ואני עושה את כל הבית ופתאום יום אחד לא מתחשק לכבס או לקפל או לשטוף כלים או לבשל רז מפשירה או מכינה משהו בשתי דקות וזה בסדר גמור! וזה טוב לדעת לעשות גם את זה! לפחות אצלי זה ממש עובד טוב ואני לא מרגישה שאני במרוצה אלא אני ממש ממש נהנת מכל רגע וכל שניה (לא סותר את זה שזה מאוד מאוד מאתגר ויש שעות מאוד קשות שאין לי כח אפילו לראות אותם זה לא קל אבל שינוי הקו מחשבה מאוד מקל)