היי בנות, אשמח לשתף /להתייעץ. אני נשואה כ3 שנים ובזוגיות 7 שנים. אחרי שהתחתנו היו בינינו כבר כל מיני ריבים קטנים , לפני שנה ילדתי ומאז אני לא מצליחה לסבול אותו ורבים כל הזמן. כל מילה שהוא מוציא מהפה גורמת לי פשוט לרתוח , הוא גם מתנהג בחוסר רגישות באופן כללי, אין לו בכלל אינטליגנציה רגשית. הכל או שחור או לבן . בחיים לא חשבתי שאגחד את זה , אבל אני ממש שוקלת להתגרש . לא טוב לי. ואני גם חוששת שלא אמצא אף אחד. מצד שני , הייתי רוצה עוד ילד/ה ויש לי הרבה בעיות בריאותיות . קיבלתי אישור להכנס כעת להריון , אבל זה לזמן מוגבל מאוד. כיוון שאם המחלה שלי תחמיר כנראה שלא אוכל בכלל. אני שואלת את עצמי כל הזמן, האם זה רק אחרי השנה של הלידה והכל יישתפר בהמשך אבל כל ריב אי וויכוח כזה מראים לי שאין למערכת יחסים הזאת סיכוי..אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה בפוסט הזה, אולי שיתוף? אולי עצה ?
הריון ולידההריון ולידה
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוקטובר 2023 בשעה 05:07
היי אהובה.. נשמע לא נעים. אני חושבת שהדבר האחרון שצריך לעשות זה להתגרש, אלא אם כן יש חציית קוים אדומים. נשמע שטיפול זוגי אולי יוכל לעזור. ממש כדאי לנסות. יעלה כמה שיעלה, גירושים עולים הרבה יותר. דברי איתו שאת רוצה שתנסו לחיות בצורה אחרת בצורה אוהבת וששניכם תרוויחו מזה ונסו לצאת לדרך חדשה. בהצלחה❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוקטובר 2023 בשעה 06:03
אם לומר את האמת הייתי במקומך נכנסת לעוד הריון גם אם תתגרשי בעתיד, חבל לפספס הזדמנות לילד שאולי לא תחזור זו דעתי לעבוד על הנישואים אפשר וגם להתגרש תמיד אפשר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוקטובר 2023 בשעה 10:21
תודה בנות אני מרגישה כעוסה, כעוסה על שהתחתנתי עם בחור קר לב. , חסר רגשות , שהכל מסתכם אצלו בכסף , שאין לו ערך לבן שלו , שהוא לא מעריך אותי, שכל האנשים שסביבי לא מכבדים אותי, לא אוהבים אותי גם בעבודה . אולי אני הדפוקה? ייתכן . מזל שיש לי את הבן האהוב והמקסים שלי . אך כמובן שהבעל הטרחן , והקר חייב לחלוק על כך. ולומר לי שאני אלימה?? לי???? רק כי התעצבנתי עליו הבוקר שמשך לי בשיער ומאוד כאב לי אז יצא לי . לי?? שאני נותנת לו את כל החיים שלי , הקרבתי את הראייה שלי למענו והתורם זרע , מה עשה!? כלום ושום דבר . ואני צריכה לשאת בכל הנטל . אני זאת שעברתי את הדברים הקשים, את הקושי בראייה , את הלידה-הניתוח חירום, את הכאבים , את הקשיים סביב ההנקה , את החוסר בשינה . את כל הקושי .נמצאת עם הבן שלי ימים ולילות . קוראת לו ספרים, מטיילת איתו בכח שכבר לא נותר לי , מלמדת אותו דברים חדשים , ולבסוף התורם זרע בא לוקח את כל הקרדיט לעצמו וחושבין שהוא ממש יעיל . והכל בדיוק להפך. אמא שלו עוזרת רבות , אך היא גם מעיקה מאוד . שתלטנית , חייבת להשמע ושהכל יילך בדרך שלה. בקיצור הכל לא מושלם גם בצד שלה. ומנגד המשפחה שלי גם לא מסייעת ונטשה אותי ברגעים הכי קשים שלי, מרגישה שאני לבד בעולם מול כולם. ואף אחד לא מבין אותי . מרגישה ככ לבד. ונאחזת בחיים ,נאחזת בבן שלי שרק הוא משמח אותי . תודה להשם שנתן לי אותו . בלעדיו כנראה שלא הייתי ממשיכה להתאמץ ככ להיות במערכת יחסים ככ לא מכילה. לא מפרגנת, שגורמת לי רק בדידות כאב וצער . מערכת יחסים שאין בה שום יחס , יש בה רק קושי . והיא כלל וכלל ללא מגע פיזי. בלי חשק ורצון בכלל לעשות שום דבר

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך