אני לא יכול. לפעמים עם בעלי, באמת. אתמול היה לי נורא קשה עם הילד, מאז תחילת המלחמה הוא חוזר ב8-9 בערב ולא כי הוא בהכרח עובד אלא קופץ לבקר חברים או משהו כזה ואני לא אומרת כלום, כל היום וארוחת ערב מקלחת עלי (גם ברגיל הכל עלי אבל לפחות נותן יד במקלחת אואיתו איזו חצי שעה וזה נותן לי אוויר) .. אתמול היה קשה וההרדמה לקחה שעה וחצי, הייתי עייפה ועצבנית ממש והוא חזר כשהוא נרדם והתחיל לשאול אותי שאלות מעצבנות.. אמרתי לו שאני ממש עצבנית ושיתן לי 10 ד להרגע כי כרגע קשה לי.. והוא? התעצבן.. לא צריך!וואלה יופי! מוציאה עלי את העצבים! אל תעשי לי טובות! ואני? אני רק לא רציתי להוציא עליו את העצבים, בגלל אמרתי לו לתת לי 10 ד שקט כדי להרגע מהמעצבים של ההרדמה.. קיצר מאז הוא דיבר אלי ממש לא יפה גם אתמול וגם הבוקר, לא רוצה לראות אותו אפילו, איכ.. נהגתי לא בסדר?? אמרתילו באיפוק שיא שאני לא עצבנית עליו ואני לא רוצה שהעצבים שאני חווה עכשיו יצאו עליו אז אני צריכה רגע, והוא מבחינתו התעצבן