סתם באלי לפרוק... אני ובעלי חכינו להריון הנוכחי 3 שנים, 3 שנים של ייסורים לא פשוטים ושל ציפיה שבסוף הביאו לנו תינוק בנס בלי שום טיפול! אני כרגע בחודש שישי ולא מצליחה להתרכז בהריון שלי, לא רוצה לספור שבועות שבהם אני מתקרבת ללידה מפחד שמצב המלחמה לא יעבור עד אז חס ושלום... מנסה לחשוב על מתי אני אקנה את כל הדברים ואכין הכל אבל לא מצליחה להתרגש עד שכל הדבר הזה לא יגמר כבר! שה' יבטל מעלינו גזרות קשות ורעות ושיחזיר את את שתי האחים הלוחמים שלי הביתה לשלום!