אני גם רוצה לציין שהילדה אכלה שעה וחצי לפני והיא דחפה לה בקבוק בטענה שהיא רעבה והילדה אכלה ובכתה עוד סימן של כאבי בטן ואני אןמרת לה לא לתת זה מגביר את הכאב שלה והיא ממשיכה גני ממש רותחת וכואב לי שלא יצאתי עלייה אבל פשוט כיבוד אורחים היא הייתה אצלי בבית

כן, הבכור אצלי כרגע בן חודשיים. אני בעצמי אחות טיפת חלב. היה לי קטעים איתה דומים אך לא הייתה מעיזה לקחת אותו ממני. הייתה מזלזלת במקצוע שלי ואומרת צמיד שהנסיון הכי טוב. לשמחתי בעלי גם אח במקצוע, וגם קשור אלי מאודאז היה מבין ישירות שקורה מהשהו שמציק לי. אז התחיל להעיר לאמא שלו. אני מניקה, תמיד הייתה שואלת אותי הוא שבע? יש לך חלב? את רואה שהוא משמין? עד שאמרתי לה בנימוס! שאלות פרטיות כאלו לא צריך לשאול. כשהיה בוכה הייתה אומרת יכול להיות שלא שבע. מציינת שהקטנציק קופץ במשקל. צריך להציב גבולות בצורה נעימה בשיתוף פעולה עם בעלך

היה שלי שהייתה סובלת מגזים חמתי הייתי מעירה לנו שהיא רעבה תתנו לה תוספת אין לתת אוכל אחריי שהם פולטים ומאז אותה תקופה אני לא סובלת שהילדה שלי אצל חמתי או אצל אמא שלי בלעדיי רק אני יודעת הכי טוב בשבילה רק אני עומדת על הסדר יום של הילדה לא יכולה אני חייבת תילדה איתי לא סובלת שהורסים לי תשעות שלה תסדר יום זה מחרפן אותי אף אחד לא יודע כמוני מה טוב בשבילה לא סובלת שמתערבים לנו כהורים אני יודעת מה הכי טוב לילדה שלי ולא צריכה תעזרה של אף אחד רק מאותה תקופה של הגזים התחלה לי השנאה הזאת

ואי חמתי גם מעצבנת רצח היא גידלה שלוש ילדים אז ביא יודעת הכי טוב!! כל דבר יש מה להגיד מה להעיר מה לעשות ושהייתי עושה דברים ובדיעבד הבנתי שזה דברים לא טובים לילדה/לא נכונים ישר הייתה אומרת לי אבל אמרתי לך וכל הזמן מזכירה לי מה שהייתי עושה!!! מה שהכי מחרפן אותי אני כרגע אצל אמא שלי בגלל המצב והיא באה לבקר את הילדה והיא הייתה ישנה במקרה ברגע שנכנסה לחדר פתאום הילדה התעוררה ישר לקחה אותה לידיים והילדה התחילה לבכות מסכנה עוד לא פתחה את העיניים והפה שלה היה סגור ודחפה לה תמוצץ לפה מזל שבעלי היה איתי באותו רגע בחדר והוא ישר צעק עליה! אין לה רגישות ועדינות בכללללל ואני לא יכולה לסבול את זה אבל אני שותקת ופשוט אומרת לבעלי מה שמפריע לי