אמא לא רצינו להלחיץ אותך כי אמרו שזה לא יתפתח ללידה ופתאום זה התפתח!!!! תמציאי משהו או שפשוט תסבירי לה שבעלך רוצה להיות איתך ואת מעדיפה

תגידי לה אבל כשזה כבר מאוחר מידי.. כאילו קרה מהר ולא הספקתם להודיע

להגיד את האמת מראש ובצורה יפה. שיהיה לה זמן לעקל ולהבין שהיא צריכה לכבד אתכם כי בסוף זה הילד.ה שלכם לפני שזה הנכד.ה שלה (תגידי תודה שזאת אמא שלך ולא חמותך שלוחצת 😜)

מניסיון. אמא שלי ממש רצתה להיות ואני טמרתי לה שבלידה עצמה אני רוצה להיות עם בעלי ושאין לי בעיב שתחכה בחוץ. ביחד עם אחיות שלי והמשפחה שלו. בקיצור היום הילד בן 3 עד היום לא סולחת על זה. גם עכשיו בהריון הנוכחי אני מסבירה בכל פעם שיוצא שיח. שאני לא מרגישה בנוח שכשהרגלים שלי פתוחות ויוצא ממני תינוק שיהיו איתי ומצידי היתי לבד. ועדין אין הבנה.. אני פשוט הפעם לא מתכוונת להגיד לה בכלל (היא בכל זאת כועסת) ופשוט להגיד הגענו וישר לחצתי ויצא אולי זה יתפוס וגם אם לא.. תאמת להגיד לך קודם כל הנוחות שלי ושל בעלי ואם היא לא מבינה את זה מספיק אין לי איך לעזור לה כי זה באמת רגע שכל אחת לוקחת ומרגישה אחרת אני אישית לא מחליפה חולצה ליד בנות אחרות ואני שרופהההה על אמא שלי באמת ברמה אחרת פשוט לא מרגישה בנוח.