כל כך מאוכזבת מבעלי חייבת לפרוק אני עם בן חודש ובן 3 מאוד הורמונליית ומאוד חרדה מכל המצב במדינה הדבר היחיד שאני מבקשת מבעלי זה שלא ישאיר אותי לבד בלילה עם הילדים עד שהמלחמה תגמר היום תכנן לשבת עם חברים במרחק חצי שעה נסיעה מהבית ביקשתי ממנו שלא יסע והוא אמר שברור שנוסע זה יצר אצלי התקף חרדה כמו שמעולם לא היה לי או אולי לפני שנים ממש ובכיתי והייתי ללא נשימה ומסוחררת ושמתי את כל הכבוד שלי בצד רק התחננתי שלא ישאיר אותנו לבד בלילה והוא בתגובה ממש כעס וצעק עליי ואמר למילים ממש לא יפות בסוף לא נסע. אבל הוא כועס עליי. מאשים אותי. ואני מבינה שמשהו פה לא תקין אני מבינה שמגיע לי בן זוג שאם אני במצוקה לא חושב אפילו על לשבת עם חבר אלה רק לחבק אותי ולהיות ליידי- אגב התחננתי לחיבוק כי אמרתי לו שזה ירגיע לי את החרדה והוא לא היה מוכן אמרתי לו - לא אכפת לי כרגע מהכבוד שלי(ויש לי כבוד של החיים) אני כרגע במצוקה ואני חייבת את העזרה שלך ואני צריכה ממך א ב ו ג וכל מה שהוא הסכים זה לא לנסוע איך איך איך אפשר להרגיש שיש פה בסיס של חברות, הדדיות, משפחה, זוגיות אחרי דבר כזה??? בשנה האחרונה היו עוד כל מיני התנהגויות אגואיסטיות וקרות מצידו. אבל זאת הקיצונית ביותר. ואנחנו ביחד 15 שנים. כל מה שבה לי זה להתגרש אבל בגלל הילדים והמצב הרגיש שאני נמצאת בו אני לא יודעת מה לעשות זה לא שמפרקים זוגיות ומשפחה כל דבר אחד כזה אבל זה כבר דפוס שלו שהולך ומחמיר ואני מתחילה ממש לדאוג שזה האבא של הילדים שלי. הבעל שלי 🥺