השימוש ב-PayBox חינם! מחכים לך בקבוצת "משפחות נזקקות", לחיצה להצטרפות לקבוצה: https://payboxapp.page.link/1iyPFffa3Ar7Zz8N6

אוף אני כבר חולמת על משפחה וילדים ובבית משלי ואני כבר 5 שנים סה״כ עם הבן זוג שלי לשעבר חתיכת סיפור לא מצליחים לשחרר אחד מהשני והמשפחות מתנגדות והוא חזר ואני מפחדת להיפגע וגם כבר כל כך בה לי משפחה איתו ולא יודעת עם זה יעבוד כי כבר פעמים נפרדנו בגלל המשפחה שלו… ולא יודעת יש לי לבכות כל היום בא לי רק אותו פשוט וניסיתי לשחרר ובורא עולם תמיד מחזיר לי אותו לחיים אהל אם נחזור וניפרד הפעם זה ישבור אותי נפשית תציעו לי מה לעשות

מאיזה גיל מותר אורז לתינוק? כמובן מעורבב עם ירקות בשר וכו

תינוק בן שנה וחודשיים כשאומרים לו לא הוא נותן לעצמו מכות בפנים ומושך בשיער תקין בעינכן??

טריגר הפלות בא לי לשתף כי כשזה קרה לי חיפשתי באובססיה מידע על זה וראיתי שהרבה בנות שואלות שאלות כשזה קורה להן ולרוב לא כותבות מה היה בסוף אז כותבת למקרה שמשהי תחפש מתישהו… יש לי בבית ילדה מקסימה בת 3 מהריון תקין ללא בעיות.. בסוף פברואר האחרון עברתי הפלה נדחית , הייתי בשבוע 11 והעובר התאים לשבוע 8. גיליתי במקרה בבדיקה שגרתית. הריון שניסינו להכנס אליו הרבה זמן וחיכינו לו מאוד… אחרי 3 חודשים מההפלה נכנסנו להריון חדש, שמחנו ממש. גם על זה שנקלטתי מהר ובכלל… עם זאת, הייתי מלאה בחרדות בגלל ההפלה שעברתי. ולכן ביצעתי 3 בדיקות בטא בהפרש של יומיים, היו עליות ממש יפות פי 2 והכל היה בסדר. עצרתי את הבדיקות שהבטא הגיעה ל2200. בשבוע 5 גם ראינו שק הריון מתאים בול לשבוע והכל היה בסדר. כשניגשתי לעשות בדיקות דם כלליות של תחילת הריון שהרופא הפנה אותי, שמתי לב שהפרוגסטרון ירד מ153 ל78. על פניו שני המספרים גבוהים והרופאים אמרו לי לא לדאוג. אבל דאגתי. פניתי לכמה רופאים ואחד מהם אמר לי לחזור שוב על הבדיקה של הפרוגסטרון כדי לראות מה המגמה. ביום הבדיקת דם (שתכננתי לעשות רק פרוגסטרון) האחות שאלה אותי רוצה לעשות גם בדיקת בטא? אמרתי לה יאללה בסדר (לא תכננתי) זה היה שבוע בדיוק מאז הבדיקה שהבטא יצאה 2200. שהגיעו התוצאות חשכו עיניי. מעבר לזה שהפרוגסטרון ירד ל50, הבטא עלתה רק ל3700. עליה ממש ממש לא טובה ביחס לזה שעבר שבוע שלם!!! התחלתי להספיד את ההריון, הבנתי שאני עוברת הפלה ובגלל שבהפלה הקודמת לא ירד דם או משהו וגיליתי במקרה חשבתי שזה אותו הסיפור. התחלתי לקרוא הרבה וגם שאלתי שאלות והרוב המוחלט באמת אמרו שזה לא מעודד אבל היו כאלו שאמרו למה בדקת ? מעל אלף לא בודקים, לא אמורה להיות הכפלה. ובכל זאת בגלל שבדקתי הבנתי שמשהו פה לא טוב. (גם לא היו לי בחילות או שום תסמין הריון , גם לא עייפות, בשונה מההריון התקין וההריון של ההפלה הראשונה) למחרת הלכתי לרופא, שאני בדיוק בשבוע 6 ובבדיקת אולטרסאונד ראו עובר שמתאים בדיוק לשבוע 6, אבל בלי דופק. הרופא הביא לי הפניה לגרידה/ כדורים. כבר קבעתי תור לגרידה לרופא פרטי ליומיים אחרי, וביום הגרידה בעלי ביקש שלפני שנוסעים לבית חולים ננסה לראות שוב מה קורה באולטרסאונד כי זה מוזר שראינו עובר מתאים בול לשבוע .. הלכנו לאולטרסאונד וראו עובר מתאים ל6+2 עם דופק.! התפרקתי מבכי אבל בתוכי ידעתי שזה זמני ושזה לא הריון תקין , בגלל הבדיקת בטא. זאת על אף שרופא אחר אמר לי שהבטא לא מעניינת אלא רק אולטרסאונד מעכשיו. אבל בסוף האינטואיציה הפנימית לא הייתה טובה. ניסיתי להיאחז בסיכוי הקלוש שאולי אולי יש פה נס… בכל מקרה ביקשו ממני להגיע למעקב כל שבוע. שבוע לאחר מכן, בערב חג שבועות התחילו לי כאבי בטן חזקים בעיקר מתחת לצלע ימין. חזקים אבל נסבלים.. לא הייתי חייבת כדור אבל היה ממש לא נעים. למחרת, קמתי בבוקר ובניגוב ראיתי הפרשה דמית קטנה. נסענו למיון והייתי בטוחה שזהו, אבל לא. ראו עובר עם דופק חזק ויציב מתאים לשבוע וקיבלתי את הטייטל ״הפלה מאיימת״ . הרופאה במיון לא התרגשה שסיפרתי לה על הבטא. חזרנו הביתה והדימום התחיל להתגבר. למחרת הלכתי שוב, הפעם למרפאה, שזה כבר דימום כמו מחזור, מתחילים לצאת גושים של דם והבטן כואבת. ושוב, עובר עם דופק חזק, אפילו גדל מאתמול. הרופא אמר לי שגם אם הדימום ממשיך אין לי מה להגיע. ״תבואי עוד שבוע לביקורת.״ יום שישי הדימום ממשיך אבל אני אומרת לבעלי, אין מה ללכת הרופא אמר לא ללכת. זה לא התחזק יותר מאתמול… אבל במקביל מרגישה שהכאבים מתחזקים ממש כאילו הגוף ממש רוצה להוציא את העובר. זאת הייתה ההרגשה . איכשהו התמודדתי עם הכאבים ואז בצהרים פתאום הרגשתי שזה מתחיל להיות בלתי נסבל. אני הולכת לשירותים ורואה את העובר בתוך השק הריון על הפד… לא היה ספק שעברתי הפלה .זה היה לא נעים לראות את זה וזה כנראה מראה שלא אשכח כל החיים. נסענו למיון ובאמת ראו שעברתי הפלה שלמה. באותו יום כל מה שהרגשתי זה הקלה, גם על זה שלא אצטרך גרידה או כדורים ומזל שזה יצא טבעי, וגם על זה שבמשך שבועיים הסתובבתי בתחושה של הפלה . כמו מתה מהלכת. שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה ואז שזה נגמר סוף סוף יכלתי לנשום.. הרי ידעתי מהבטא הדפוקה הזאת שזה יגמר. למרות שהיו (רופאים) שאמרו שהם לא מודאגים. למחרת כבר קמתי והרגשתי באבל אמיתי . למה זה קורה לי? למה פעמיים אחרי בדיקת דופק כביכול אני מפילה? למה עם הבת שלי הכל היה תקין ועכשיו הכל דפוק? כלכך רוצה להתחיל כבר בירור להבין למה זה קורה… (ואגב אחרי העניין של הבטא והפרוגסטרון קיבלתי כדורים לתמיכה) אני כל כך מפחדת ממה יהיה הלאה. איך יעבור ההריון הבא? איזה טיפול אקבל ומתי אוכל להתחיל לנסות שוב להכנס להריון. כלכך רוצה להביא לבת שלי אח\ות עצובה ממש.. מבולבלת ממש, ובלי כוחות לכלום. אם משהי קראה עד פה, תודה😞🙏🏼

מה עושים עם הבקבוקים של הילד אחרי שמסיים להשתמש בהם?