היי.. פוסט פריקה .. יש לי ילדה בת שנה רקע לפני שהיא הגיעה.. הילדה הזאת הגיעה אלינו אחרי הרבה שנים של ניסיונות להרות גם טבעי וגם בטיפולים ובסוף הגיעה בטיפולי פוריות אנחנו עוד מעט 6 שנים נשואים כבר ואני מרגישה שהיחסים ביני לבעלי רק הולכים ומדרדרים וגם אני מרגישה שזה בגלל הילדה שלנו.. זה נורא להגיד את זה אבל היא משגעת אותי וגם את בעלי עם הבכי שלה.. יש לה בכי צרחות איומות כאילו הורגים אותה... אם לא מתייחסים אליה באותו הרגע שהיא רוצה יחס היא פשוט מתחילה לצרוח ולבכות עד למצב שכמעט מאבדת את ההכרה.. לפעמים אני כבר מאבדת את זה ומדברת אליה לא יפה.. ואומרת לה את בלתי נסבלת , מה את רוצה קרציה ונודניקית בלי הפסקה.. כמה אפשר לבכות ולצרוח !!! ואז אני מרגישה נורא עם עצמי ובוכה ואוכלת את עצמי ומרגישה אמא חרא ואפילו שלא מגיע לי עוד ילדים ומסכנה הילדה שלי שאני מתייחסת אליה ככה... גם עכשיו.. לפני שעה בערך דיברתי אליה לא יפה ואמרתי את המשפטים האלו .. עד שהיא נרדמה סוףסוף.. גם כל פעם זה סיפור עד שהיא נרדמת זה סיוט.. בקיצור להיות אמא זה לא פשוט בכלל ועוד לתינוקת כזאת בכיינית .. לא יודעת אם זאת רק היא ככה או שיש עוד תינוקות שצורחים מבכי כמוה? אני אוהבת אותה מאוד והיא כל עולמי אבל באמת שאני נשברת לפעמים וגם נשברת אחרי זה שאני לא מצליחה להתאפס על עצמי ולשלוט בעצמי ובמקום להרגיע אותה אני מדברת אליה לא יפה ובעצבים אפילו ... אוףף 💔😥