חייבת לפרוק ברוך השם יש לי ילד מהמם בן 2.9 ותינוק בן שלושה חודשים. התקופה הזו שהיו הרבה חגים ועכשיו הבלאגן של המלחמה והכל הוציאו אותי מהשפיות . הגדול משתעמם בבית וכל הזמן רוצה אטרקציות ואת התשומת לב שלי שבעיקר הולכת לקטן כי אין ברירה . המרדף אחרי שאיבות במהלך היום (מניקה רק בלילה) , בעלי שלא מעורב יותר מידי במיוחד עם הקטן , כל הלחץ של מה שקורע בחוץ ואי אפשר לצאת מהבית יותר מידי אם בכלל , ריבים בלתי פוסקים עם בעלי על זה שלא עוזר מספיק עם הילדים, חוסר שינה בלילה כי הקטן לא ישן וואו ובמהלך היום ישן רק עליי , וזה שאני בקושי יכולה לתת תשומת לב לגדול שלי ומתעצבנת עליו לא מעט עושה לי מצפון מטורף. אני לא יודעת טיך לצאת מהשגעת הזו וממש מרגישה שאני נכנסת לדיכאון .