המלחמה הזאת מגלה לי צדדים כל כך מעצבנים בחמותי, אלוהיםםםם!!!!! בגלל שבעלי מנהל חמ"ל אז לקחתי את התינוקות (בת שנה ובן שבועיים) והלכנו להורים שלי. חמותי לא מפסיקה כל יום לשלוח לי הודעות שהיא "ממש דואגת לי שאני לא אסתדר עם הילדים" ושהיא רוצה שאביא לה את הגדולה שהיא תשמור עליה וכל ערב מנסה להפעיל מניפולציות על בעלי שיגיד לי שאביא להם את בת השנה שחמותי "תוכל להנות ממנה". חמודה, הילדה לא שעשוע לשעת שיעמום בבית בגלל המלחמה, שלא נדבר על זה שזה גם אומר להסיע אותה סתם בין שכונות בעיר בזמן שכל רגע יכולה להיות אזעקה! ועוד יותר מעצבן אותי שבתכלס אני אמא שלה, אני יודעת "להסתדר" עם הילדים שהבאתי מבחירה ומודעות מלאה לעולם כמו ילדה גדולה. אם אצטרך עזרה אני אבקש והיא ממש לא צריכה להפעיל כל כך הרבה לחץ ומניפולציות! מה גם שאני אצל ההורים שלי אז למה היא מפקפקת גם ביכולת עזרה של אמא שלי?!?