אני פורקת, אתן לא חייבות לקרוא ולהגיב אבל אשמח אם יגיבו לי שאנחנו באותו סירה.. אני מפחדת אני מפחדת אני משקשקת מפחד אני מתארת את הסיטואציה שאני מתה והתינוקות שלי בוכים את חייהם, אני מתארת איך אנחנו מנסים לברוח, אני מתארת איך אנחנו מתחבאים, אני לא רוצה למות עדיין, חיכיתי להם ככ הרבה זמן, אני ככ אוהבת את בעלי שאני לא יכולה לתאר שניה בלעדיו, אני מכינה את הממד ומתארת את הרגעים שלנו, אני מצטלמת עם המשפחה, אני גמורה נפשית, אני בחרדות ואני רושמת לכן את זה ובוכה את החיים, לא יודעת מה לעשות הלב שלי כואב לי 😭
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬15 תגובות👍4 לייקים

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוקטובר 2023 בשעה 20:47
לגמרי כולנו באותה סירה ! צריך לבטוח בקב״ה ששומר עלינו! בעזרת ה אנחנו ננצח!!!! חיבוק אהובה❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוקטובר 2023 בשעה 20:52
לא מזלזלת בתחושות שלך לרגע וזה מובן, אבל המלצה בשביל השפיות תפסיקי לצפות בחדשות ורשתות חברתיות ותחזקי את הנפש שלך בדברים טובים עם כל הקושי עם ישראל חי וחזק ואנחנו מכים בהם בעוצמה 🇮🇱 אומרת את זה בזמן שחברה טובה ועוד 2 מכרים שלי נעדרים והרבה מחבריי בחזית נלחמים ימים קשים אבל אנחנו חזקים יחד וצריך לשמור על מורל לאומי❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוקטובר 2023 בשעה 20:54
מומלץ לקרא פסיכולוגית בכירה 1. ההתעדכנות האובססיבית ברשתות ובחדשות מספקת לנו תחושה של שליטה- אשליית שליטה. כאילו אם אנחנו כל הזמן מעודכנים אנחנו עושים משהו בנדון. בםועל לא רק שאינו לא עושים או עוזרים לאף אחד אלא להפך. אנחנו מחלישים ומעייפים את עצמנו ולא משאירים לעצמנו כוחות לעצמנו ולאהובים שלנו שזקוקים לנו כעת. הדבר הנכון הוא להתעדכן במשורה. פעמיים שלוש ביום. 2. תחושת אשם- אם אנחנו לא מחוברים לחדשות 24/7 אנחנו עלולים להרגיש אשמים. דומה ל"אשמת ניצולים" על כך שהם איבדו את יקיריהם/ מתמודדים עם התופת ואנחנו "פריבילגים": ולכן אנחנו מביעים תמיכה ע"י החיבור לחדשות. שוב, בפועל, רק מחלישים את עצמנו. 3. הסרטונים והעדויות שאנחנו נחשפים אליהם כרגע הם גדולים משנפשנו יכולה להכיל. חשוב שנזכור שהנפש שלנו היא יקרת ערך וכמה חשוב לשמור עליה ולא להאביס אותה במידע מצמרר בהנחה שהיא כבר תסתדר. הציעה להתייחס לנפשנו כאל "ישות חיצונית" שאנחנו צריכים להגן ולטפל אותה. כמו שאנחנו מעדיפים להימנע מאכילת ג'אנק פוד קיצוני וכדומה עבור גופנו, זה הג'אנק פוד של הנפש וכדאי לשים לב למה שאנחנו מכניסים אליה ובאיזה מינון. 4. לנסות לייצר שיגרה בתוך חוסר השגרה הזה. לתת לעצמנו משימות יומיות קטנות. לא לכעוס על עצמנו ועל כך שקשה לנו לתפקד כרגע בצורה מיטבית. 5. לקחת הפסקות ולעשות דברים שמסיחים את הדעת. לשחק, לשמוע מוזיקה, לעשות פעילות גופנית כלשהי, לראות סרט. כך בעצם נאוורר את הנפש. 6. להיות ביחד. להיות ולדבר עם אנשים שעושים לנו טוב. 7. לחשוב איך אני יכול/ה לעזור. גם בדבר הכי קטן. מה לי יש לתת לזולת. התחושה שעזרתי למישהו מאוד חשובה ועוזרת. 8. להימנע מיצירת פוסט טראומה- גם חשיפה לתוכן קשה כגון סרטון או תמונה יכולה לגרום לפוסט טראומה. קריטי לדבר על זה. לשתף שוב ושוב במה שראינו ובמה שחווינו. עצם החזרתיות והשיתוף עוזרים לעבד. 9. לזכור שכל מה שאנשים צריכים זה שיהיו איתם ויקשיבו להם. לא צריך להגיד "יהיה בסדר". גם אם לא בסדר, מה שחשוב לזכור שאנחנו נעבור את זה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוקטובר 2023 בשעה 20:55
תאמיני לי שכולםםםםםם באותה מטבע אין אחת שתגיד שלא מדמיינת את זה מצד שני הרב יגאל אומר מחשבה יוצרת מציאות ממליצה לך לראות את הסרטון האחרון שלו תודה לבורא העולם שזכינו ברב הזה הרב שמחזיר את השפיות אלינו!! אסור לנו לדמיין ובמקביל אין עלזה שליטה לכן אני איתך ממממש ומבינה אותך זה לעבור גהנום!!!! גם מדמיינים את מה שקרה לחטופים הלוואי ולא הייתי יודעת עלזה כלוםםםםםם הטלוויזיה והתקשורת הרגה אותנו תנסי עזרה ראשונה יום שלם ללא טיוי רק תעסוקה לנפש הלוואי וגמני אצליח בעזרת ה׳ ננצח 🙌🏻

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך