אני חסרת סבלנות לילדה שלי היא בת שנה וחצי אין לי טיפת חשק להיות איתה כל היום אני דבוקה לטלפון ורואה מה קורה היא מחפשת את היחס שלי כאמא ורוצה לשחק ולהתפנק עלי אבל הראש שלי לא שם אני שמה אותה יומיים כבר מול מסך רק שתעזוב אותי אני שלושה ימים על 4 שעות שינה במצטבר מתה מפחד להרדם בעלי והילדה נרדמו ואני יושבת מחוץ לבית עם סכין כדי לשמור למרות שאני לא גרה בדרום אבל גרה בישוב ליד ירושלים יש המון כפרים ערביים באיזור הלב שלי מרוסק אני לא מפסיקה לבכות כואב לי על כל החטופים הנרצחים אמהות עם תינוקות וילדים קטנים מוחזקים אצל החיות האלה חיילים נפלו כמו זבובים כל המשפחה שלי חיה בדרום ואני רחוקה מהם זה שובר לי את הלב אנשים שאני מכירה נפלו בשבי וחלקם נהרגו אני לא יודעת איך המדינה תצליח להתאושש אחרי מלחמה קשה כזאת אני בחרדות קשות לא מצליחה לתפקד בכלום אפילו לא מצליחה להכין אוכל לילדה הלב שלי נשרף 😭😭